רציתי יותר - ד"ר רבקה נרדי

שונה. כל כך שונה עד שבניתי לי עולם מקביל, טהור מזיהומי המציאות.

על מה חלמתי? חלמתי על תיקון העולם. מצחיק? פתטי? תמים? בוודאי. אבל אלו היו החומרים שלי. חלמתי על לעשות טוב. חיפשתי דרכים לעשות טוב. חלמתי גם על עוצמה ועל יופי, על השכלה גבוהה ועל יכולת ביטוי מסחררת, על הצלחה חברתית ועל טיפוס במעלה הסולם החברתי, ועוד... חלומות נאיביים של ילדה קטנה, שגדלה בשכונה תל אביבית קטנה של פעם וחלמה ללכת בגדולות. המציאות הייתה כל כך שונה, וכוחותיי היו רחוקים מכוחה של אשת פלא. הייתי רק ילדה, בת למשפחת פועלים, תולעת ספרים השוגה באשליות. אבל משהו בתוכי סירב להכיר בעובדות החיים. שמרתי עליהם, על חלומותיי, שלא יגוועו. הזנתי אותם בלילות בחומרים חדשים תוך שאני מעודדת את עצמי שעוד יבוא יומם. יום לאחר יום נצברו הישגיי, אט ֿ אט. כמה מחלומות ילדותי לבשו פני מציאות, אמנם צבעיהם אינם זוהרים כמו אלה שבחלומות, אך יפים הם בעיניי, במיוחד אחד מהם, אני מהססת אם לציינו במפורש, כדי לא לחטוא בחטא הגאווה, הנה הוא׃ להיות מורת דרך, לרפא את פצעי הנפש. חלפו שנים. צברתי ניסיון ופרספקטיבה של אדם מבוגר, ולכך התו ַ וסף ניסיון רב מעבודתי הטיפולית. עיסוקי מעודד אותי לבחון את נפש האדם לעומק. כשאני שואלת את מטופליי על מה חלמו כילדים, הם משיבים במבוכה שאינם זוכרים. וכאשר הם כן זוכרים את חלומותיהם, הם מהססים אם לספרם. ״זה לא שייך למציאות״, הם מפטירים, כמו מבקשים שאניח להם. בירור נוסף מגלה לי על פי רוב איך כובו חלומותיהם על ידי אימא או אבא בגלל תנאי החיים או