רציתי יותר - ד"ר רבקה נרדי

אני פמיניסטית בהשקפת עולמי, ומנסה ליישם השקפה זו באורחות חיי. הפמיניזם שלי היה וה ִ נו אישי ֿ פוליטי ֿ מקצועי, מהות אחת שהגדירה אותי ואת חיי. ככל שעוברות השנים מתברר לי יותר ויותר עד כמה פעילות מקצועית של אישה בתחום המגדרי, גם אם תחומי המומחיות שלה נוגעים בנושאים ״אוניברסליים״, לא נחשבת מספיק ״חשובה״, במיוחד אם אינה שייכת לשום ממסד, לשום אקדמיה. אני ״נגועה״ לכאורה בשני ״פגמים״, למעשה בשלושה׃ ) (1 אני אישה; ) (2 אני פמיניסטית; ) (3 אני עצמאית, לא ״מוגנת״ על ידי ממסד כלשהו בתחום הציבורי או האקדמי. תובנה זו הלכה והתחזקה בתוכי ככל שהתקדמתי בקריאת ספרו האוטוביוגרפי של ארווין יאלום. שלושת ״הפגמים״ שלי הם שלושת עמודי התווך בקריירה שלו, מלבד, כמובן, כשרונותיו ושאפתנותו הברורים. אסביר את עצמי להלן. להיות אשת קריירה בעולם שמושגי הקריירה בו גבריים בעיקרם׃ כמעט עייפתי מלדבר על כך. הרי כתבתי לא מעט על תקרת הזכוכית הפנימית והחיצונית של נשים. בקצרה -- קריירה ״אמ ִ תית״ השועטת קדימה, פוגשת אצל נשים רבות מחסומים פנימיים העשויים מכל החומרים הסטריאוטיפיים שהחברה יצרה׃ כוח, תחרות, עימותים, פוליטיקה, שיווק עצמי, התבלטות, עמידה על קרדיטים, אסרטיביות במצבי לחץ, יכולת להיאבק על שכר הולם, יכולת לעמוד מול הטרדות מיניות ומול אפליה מגדרית, ועוד. לכך מתו ַ וספות שעות עבודה ארוכות, לע ִ תים על חשבון הזוגיות וההורות. המחסומים הללו כמו זועקים ֿ מכריזים׃ ״זה לא בשבילך, אישה, אם תבחרי בדרך זו תשלמי את מלוא המחיר. וזכרי, את חשודה ב׳גבריות׳, זהירות! אף גבר לא ירצה בך, שתלטנית שכמוך״. תקרת הזכוכית החיצונית גרועה לא פחות. כאן המבט עלייך הוא מבחוץ׃ את ״לא מתאימה״, את ״עדינה מדי״, ״את לא תעמדי

Made with FlippingBook Publishing Software