רציתי יותר - ד"ר רבקה נרדי

החלומות עיצבו אותי יותר ממה שהבנתי וידעתי. לאותם חלומות חיפשתי הד בחזון המשותף עם חן. אולם חן, כפי שהעיד על עצמו בחומרת יתר, בא אל חיי חף מחלומות... הוא האמין ב״תפוח״ שלו )ביטוי סמלי המייצג את עולם הפרנסה והגבריות(, בתפקידו כמפרנס, כמוביל, כמנהיג. ואילו אני רציתי שוויון ושותפות שיהלמו כל כך בשלמות את החזון האוטופי שלי על כבוד, חברות, אהבה, יצירה משותפת ותרומה לחברה. הפגמים האנושיים שלנו לא עניינו אותי... התעלמתי מהם בכשרון רב, הדחקתי את כול מה שלא רציתי לראות. בעודי כותבת שורות אלו אני תוהה אם עליי לצחוק או לבכות, כדברי האמרה העממית. איזו נאיביות, איזה עיוורון, אולי פחדים מתהומות נפשי פעלו כאן ועזרו לי לצבוע את השותפות שלנו בגוונים מושלמים. שכן, גם כשהתפתחותנו המקצועית המשותפת הניבה תוצאות – כן, אפילו אז קולו של ״התפוח״ גבר לעתים על רצונו של חן לפגוש את הפרח המשותף שלנו, שלו ושלי. ואילו אני המשכתי להיאחז בקרנות המזבח גם בזמנים שהיו רעים לתפארת, והוספתי להאמין שהחזון חשוב יותר מכול, גם אם המחיר הוא סבל ומאבקי כוח.