רציתי יותר - ד"ר רבקה נרדי

בשיח הציבורי, נרטיב ההולך ומתפתח במשך עשרות השנים האחרונות ועוסק בתחומים רבים.

המפתח להבנת כתב החידה השזור בפרקי חייה של רבקה ויצירתה, טמון לכאורה בילדותה. שם, מופיעות מילות הצופן הראשונות, שאם ייטיב הקורא לפענחן, יקל עליו להבין את הרמזים הבאים. ילדה קטנה, שכבר אז ניכרת בה שאפתנות, כזו המלווה בחרדות, בהשפעת האזהרות של אביה מהסכנות הנשקפות לה בחוץ. הילדה כמהה ״למשהו״, שהיא עצמה אינה מבינה את טיבו, אך בלבה נחקקים גדולתה וייעודה, כפי שמשתקף הדבר במילים שהיא שמה בפיו של אביה בילדותה, מילים שהיה אולי רוצה לומר לעצמו׃ ״את משיגה בחייך את מה שאני לא הצלחתי להשיג. התגברי על החרדות, על הביישנות, על חוסר הביטחון, על הקשיים. אל תוותרי, רכשי מקצועי, הרוויחי כסף, לכי לך אל העולם הגדול ומצאי את מקומך. אל תפחדי לעוף גבוה״. )עמ׳ (31 מהמילים שכתבה רבקה בשם אביה, כאינטרפרטציה לגיטימית, לכאורה, למבטו, מתחילים לבצבץ ניצני עצמאותה המחשבתית והתשוקה שלה לקבוע את גורלה בעצמה - לעצב את חייה במו ידיה, על אפן וחמתן של המוסכמות החברתיות. קשה לדעת מה ״באמת״ רצה אביה ממנה, למה ציפה? למה קיווה? מה הועיד לבתו בליבו? אולם מבלי דעת, הוא היווה גורם דוחף, מעין תוסף דלק למנוע אשר הניע, ומניע גם עתה, את חייה. רבקה רואה את עצמה כחוליה בשרשרת הדורות. היא חלק ממארג אנושי שהוריה פעלו בו, וכעת הגיע תורה. הרצון שלה להשיג את מה שהוריה ״לא הצליחו להשיג״, הוא למעשה הרצון שלה לתרום את תרומתה החברתית, המשפחתית, וכנראה גם הלאומית לשגשוג