רציתי יותר - ד"ר רבקה נרדי

שלה ושלנו במקום הזה. זהו אינסטינקט ערכי, ואולי גם פואטי, אשר נוצר מתוך קרבה רגשית למקום ולאתגרים שהוא מציב. רבקה מצווה את עצמה, בשם אביה ואמה )שקולה נשמע בדרכים נוספות(, לרכוש מקצוע ולהרוויח כסף, כיוון שהיא כבר הבינה את חוקי המשחק בעולם, והיא נכונה לפעול בו ולהשפיע עליו. אמנם אביה לא מייעד לה מקצוע מסוים, אך מטמיע בה את החשיבות בעצמאות כלכלית, שתהווה בהמשך דרכה של רבקה עמוד תווך מרכזי בחייה. רבקה שומעת את קולה הפנימי כמו היה קולם של הוריה, קול הקורא לה להתגבר על הקשיים הפנימיים, האישיים והנפשיים, וללכת אל העולם הגדול, המפחיד והתובעני. שאיפותיהם הכמוסות עבורה היו הרבה יותר צנועות, אך קולה הפנימי הכריע את הכף. זו תביעה גדולה מעצמה, ילדה קטנה שכה השתוקקה להיות מובנת ולהרגיש שייכת, אולם זה המקום החידתי, חסר הפשר כמעט, שדווקא ממנו רבקה ציוותה על עצמה להמריא ולמצוא את מקומה ברום הכי גבוה שאפשר להגיע אליו. מהו מקום זה מבחינת קריירה? מבחינה הורית? מבחינה זוגית? מהו אותו מקום של רבקה ושל כל אישה ואיש המתמודדים מול עולמם הפנימי והחיצוני בעת ובעונה אחת? האם הוא קיים? שמא יש להמציאו בכל פעם מחדש? לשאלות אלה אין תשובות ברורות ופסקניות כלל. אכן, רבקה היא פסיכותרפיסטית מקצועית, בעלת תואר דוקטור; סופרת מוערכת שכתבה עשרות ספרים; אשת קריירה; אישיות רבת פעלים - אך מה עומד מאחורי הקלעים של עשייה זו מבחינת תחושתה הפנימית של רבקה עצמה? איפה וכיצד היא רואה את דרכה הפנימית אל המקום שאותו כבשה במו ידיה? כדי לסייע לנו בפתרון חידת מקומה בעולם, השתמשה רבקה רבות בדמותה של אביגיל )שבדיעבד מתבררת כדמות פיקטיבית(, כבמעין אספקלריה להאיר את עמדתה שלה בנושאים רבים. במטרה עקיפה להציג את מקומה של האם, הרעייה והאישה בחברה, יצרה רבקה