חברים
באחד הטיולים שלנו בחופי תל אביב ראינו מרחוק את בית ספר לדוגמא (שנינו למדנו שם). התקרבנו וראינו שהשער פתוח כיוון שבדיוק הגיע אוכל לקפיטריה, צחקתי עם הבחור שעמד בכניסה והוא לא עשה לנו בעיות ונכנסנו. נכנסנו למשרד ההנהלה, איך שהמזכירה ראתה אותנו היא צעקה עלינו “מי אתם? איך נכנסתם? אל תזוזו אני מזמינה את האבטחה!” אני צחקתי ודני היה קצת בשוק, כמובן שליוו אותנו כלאחר כבוד החוצה.. גם בארץ טיילנו, נסענו לרמת הגולן ומשם המשכנו לבניאס, נסענו גם לדרום, מצפה רמון וים המלח, בטיולים עם האוטו ה”עתיק” של דני הגענו לכל קצוות הארץ. לאהובה יש בת נשואה שגרה ברעננה. בעלה החליט למכור את האוטו בסוף שנה ולהזמין רכב חדש רק בינואר, ככה הוא יחסוך שנת דגם. אבל הוא נשאר בלי אוטו אז הוא ביקש מדני את האוטו שלו ודני, כיוון שלא היה נעים לו לסרב, הלך ברגל. אני החלטתי שזה לא מוצא חן בעיניי אז לקחתי את דני והלכנו ביחד לחברת השכרת רכב ושכרתי לו רכב על חשבוני ויצאנו לטייל. כשאהובה החליטה להחליף רכב, היא נתנה את הקודם לנכדה בסכום סימלי ודני ממשיך לנסוע בענתיקה שלו. בשנים האחרונות דני ואני נפגשים בין פעמיים לשלוש או בגינה או בפארק וגם הולכים ביחד לים (כשאהובה משחררת אותו), החיבור בינינו מצוין ואנחנו מאד נהנים ביחד. אני מקווה שנמשיך יחד עוד הרבה שנים.
143
Made with FlippingBook Learn more on our blog