חברים
ברוך ועמי שורצברג
במלחמת העולם השנייה ברוך התגייס לחי"ל (חטיבה יהודית לוחמת) ושרת כחיל רגלי מ"מ המחלקתית. כשצהל הוקם ברוך בא להתגייס, 6 ותפקידו היה לשאת את מרגמת ה כששאלו אותו מה היה תפקידו בבריגדה הוא אמר שסחב את המרגמה, אז קצין המיון שלחו את הצוות שלו לירות על 48 אמר: מרגמה? יופי ושיבץ אותו לחיל התותחנים. ב אמר: אני חייל וכשנותנים לי ה"אלטלנה", חלק מהחיילים אמרו שאסור לירות אבל ברוך פקודה חוקית אז אני מבצע אותה! הוא הפך לרס"ר הגדוד עד לפירוקו. במלחמת 1967 שירת איתי במילואים ואחרי ברוך ששת הימים הוא היה במפקדה ושם הפכנו לחברים קרובים. במילואים הבאים שירתנו בשבטה ואני לקחתי את ברוך איתי למלון בים המלח לישון במלון ובבוקר נסענו את מאה הקילומטרים חזרה... גדעון לא אהב את זה בכלל. אבל החברות בינינו נמשכה. כשהבן שלו קיבל 1986 שירתנו ביחד עד לפרוק הגדוד ב זכאות לאדמה בתור דור המשך, אני טיפלתי לו בתכנון וברישוי ונלחמתי בוועדה המחוזית שישבה אז בקיבוץ שפיים עד לקבלת התוכנית. הם רצו לשלם לי אבל אני סירבתי לקבל תשלום, בסופו של דבר אחרי שכנועים רבים מכיוון שברוך עבד בענף היהלומים הסכמתי לקבל במתנה כמה יהלומים. לבן של ברוך קוראים עמי (שעבד בתעשייה האווירית) ואיתו יש לי קשר עד היום ואנחנו נפגשים שלוש פעמים בשנה והוא תמיד מביא מתנות מפרי גנו, זיתים או שמן זית.
46
Made with FlippingBook Learn more on our blog