חברים
האריות והאגמים שורצי התימסאחים וסוסי היאור, היא פלסה את דרכה ללא ליאות, עד מקורות הנילוס על מנת להדביקו).
אחרי תקופה, בגלל אילוצים פיקודיים הועבר עמוס לתפקיד אחר, אך קשרי הידידות בינינו המשיכו גם אחרי שהפכנו לאזרחים מן השורה. החלפנו מכתבים וכרטיסי ברכה בראש השנה וכו' (מכאן זכרתי כתובתו). ידעתי שסיים לימודיו , נישא לבחירת לבו והקים משפחה. כרופא צעיר מתמחה במיילדות בבית החולים בילינסון, קרה שיום אחד עשיתי את "ביקור הבוקר" הרוטיני במחלקת היולדות. בזו היו כמה חדרים כשבכל אחד שכבו ארבע יולדות. בהיכנסנו לחדר קראה בדרך כלל האחות האחראית שליוותה אותי: "בוקר טוב לכולן, נא לשחרר חזיות ולהוריד תחתונים". זה לצורך ביקורת רפואית כדי לוודא שאין תקלות בתעלת הלידה או באברי ההנקה. אחת היולדות, במקום לעשות ככל היתר, כפי שנתבקשו על ידי האחות, משכה את הסדין מעל לראשה והתעטפה בו מתחזה כישנה... על הגיליון הופיע השם רוזנטל עדינה... לא היה לה נעים לפגוש את הידיד הזה דווקא כך... הערנו אותה מ"השינה", שמחתי למפגש ברכתי אותה בחיוכים ודרישות שלום וכיו"ב. יחסי החברות נמשכו בינינו במשך שנים. היו לנו קשרים יפים בהם הכרנו הדדית את כל בני המשפחות. בין היתר, סייע עמוס הארכיטקט המוכשר בעצות לבני אהוד בדירתו ברחוב הנרקיס בירושלים וכן גם לנו בעת רכישת הבית ועוד. הכרתי כמובן גם את אילה הנהדרת עם המטען המקסים שנשאה בבטנה בשמחה ובששון יום אחד גליתי שעמוס נעלם לי לאיזו תקופה. בחיפושים מאומצים עליתי על העניין העגום של בעיית הבריאות וכל מה שהיה בעקבותיה. תודה לאל הגיע השיקום, והקשרים בינינו חידשו ימיהם כקדם ואף ביתר שאת. זה כאשר גילינו חברים ואישים מעניינים שהיו אתנו בגדוד, אתם ערכנו מפגש מרגש ומרתק.
, נתברך במשפחה נהדרת 402 חברי היקר עמוס רוזנטל זה השליש מגדוד שדה תותחנים
58
Made with FlippingBook Learn more on our blog