עדכן רפואת שיניים - גיליון 154 מרץ-אפריל Israel Dental Update. No. 154. March-April 2018

.17 יעילות השוואתית של תכניות למניעת עששת המבוססות על בית הספר בארצות הברית עששת השיניים היא מחלת הילדות הנפוצה ביותר, ובארצות הברית היא מביאה לשלושה מיליון וחצי שנות חיים מותאמות אחוזים מהילדים המתגוררים בסביבה שאינה עירונית, שייכים 50- אחוזים מהילדים בגיל בית הספר ובכ 30- למוגבלות ופוגעת בכ לקבוצות מיעוט או מבוטחים בביטוח מסוג "מדיק אייד". תכניות למניעת עששת, כגון שירותים של כיסא דנטלי יחיד, משאיות דנטליות ניידות, תכניות המבוססות על בית הספר או מרכזים דנטליים - עשויות לסייע בצמצום שכיחותה של עששת השיניים. התכניות המבוססות על בית הספר משפרות את הגישה לשירותי רפואת השיניים באזורים בהם הטיפול הרפואי בלתי מספק, ולעתים קרובות משמשות כמקור היחיד לטיפולי שיניים לילדים. בהתבסס על עדויות מסקירות שיטתיות, תומכת "האגודה האמריקנית טומי שיניים למשטחים לא פגועים ובנגעים אשר ִ לרפואת השיניים" בשימוש בתכניות מבוססות בית ספר, המיישמות טיפולים של א לא עברו קוויטציה, כדי להפחית את עששת השיניים בקרב ילדים. האפקטיביות ההשוואתית של מודלים המופצים לשם מניעת עששת, זוהתה על ידי המכון לרפואה כבעלת עדיפות גבוהה למחקר. מחברי המאמר טוענים, כי חשוב לציין כי קיימת שונות ניכרת, הן בתוך התכניות למניעת עששת והן ביניהן, כגון הסוגים של שירותי המניעה המסופקים והעיתויים שלהם, התדירות ועוצמת הטיפול. אי לכך נותרו שאלות באשר לאפקטיביות של מניעה עששת, כגון מהו שיעור המניעה הנדרשת, באיזו תדירות, או האם שיטות מניעה משניות (כגון טיפולי ביניים של שחזורים, פלואוריד דיאמין הכסף) יעילות יותר בשילוב עם המניעה הראשונית (כגון חומרי לכה וחומרי איטום), בהשוואה למניעה ראשונית בלבד. נוסף לכך, המחקר ארוך הטווח הקיים על אודות ההשפעה של תכניות למניעת עששת על בסיס בית הספר (עם מעקב של לפחות שנה אחת או שנתיים), מוגבל במידה רבה ומתמקד בעיקר בתכניות למניעה באמצעות פלואוריד או איטום חרירים וחריצים. מחברי המאמר טוענים אפוא, כי נדרש מחקר נוסף על מנת לזהות את השילוב האופטימלי של שירותים ואסטרטגיות יישום העשוי לשמש כטיפול יעיל בעששת הילדות. מטרה במחקר הנוכחי השוו המחברים בין שתי תכניות למניעת עששת עם תדירות זהה של טיפול אך שונות מבחינת גורמי הטיפול. הם בחנו את המגמות הבלתי ליניאריות לטווח הארוך, של עששת לא מטופלת וניסיון העששת הכולל בתוך התכניות לאורך זמן. הם הניחו כי העלאת עוצמת הטיפול, המוגדר כטיפול מניעתי ראשוני ומשני בשילוב, תביא להפחתה רבה יותר בעששת השיניים הבלתי מטופלת, וכי ההשפעות על שתי התוכניות תהיינה בלתי ליניאריות לאורך זמן. לדעתם, התוצאות של המחקר הזה עשויות לספק אודות הפרקטיקה המועדפת והמומלצת לעיצוב תכניות וליישומן ולהוביל ליצירת תכניות למניעת עששת איתנות ויעילות ​ מידע יותר. הנתונים נלקחו משתי קבוצות עוקבות של ילדים בארצות הברית, שהשתתפו בשתי תכניות למניעת עששת עם עוצמות שונות של טיפול. תכנית אחת סיפקה מניעה ראשונית ומשנית: אטומים עם יונומר זכוכית וטיפולי ביניים של שחזורים (שחזורים של יונומר זכוכית המונחים על שיניים עם עששת ללא סימפטומים), והשנייה סיפקה מניעה ראשונית אחת בלבד (איטום עם יונומר זכוכית). שני הטיפולים ניתנו פעמיים בשנה, במרווחים של שישה חודשים. התוצאות הראשיות של המחקר כללו עששת לא מטופלת ואת הסך הכולל של העששת שנצפתה. אנליזה של התוצאות נעשתה תוך שימוש במודלים כלליים, על מנת להעריך את ההשפעות הבלתי ליניאריות והמגמות במשך הזמן. החיבור של מניעה ראשונית ומשנית לא הביא באופן משמעותי להפחתה של סך כל העששת, בהשוואה לטיפולי מניעה ראשונית בלבד, אך גרם להפחתה של הסיכון לעששת בלתי מטופלת בשיניים הקבועות. נוסף לכך, השיעור של התפתחות עששת חדשה היה איטי יותר בקבוצה שקיבלה טיפולי מניעה ראשונית ומשנית. בשתי התכניות אף התגלו מגמות בלתי לינאריות מובהקות מבחינה סטטיסטית בעבור עששת השיניים. מסקנת מחברי המאמר היא, כי מניעת עששת הבנויה מגורמי מניעה ראשוניים ומשניים עשויה להיות יעילה יותר מטיפול באמצעות דרכי מניעה ראשונית בלבד לשם הפחתת הסיכון להתפתחות עששת לאורך זמן. התוצאות מראות, כי ההשפעה של מניעת עששת אינה יכולה להיות קבועה לטווח זמן בינוני וארוך, דבר המצביע על צמצום היעילות של טיפולים ממושכים.

Ruff RR, Niederman R. Comparative effectiveness of school- based caries prevention: a prospective cohort study. BMC Oral Health (2018) 18: doi. org/10.1186/s12903- 018-0514-6

50