עדכן רפואת שיניים - גיליון 161 מאי-יוני Israel Dental Update. No. 161. May-June 2019

.15 הגברת היעילות של טיפול מכאני

במוקוזיטיס סביב שתלים עם לייזר דיודה

מחלת מוקוזיטיס סביב שתלים המתרחשת לעתים קרובות במתרפאים עם טיפולי שתלים דנטליים, הינה מחלה דלקתית הנגרמת על ידי רובד החיידקים ומוגבלת לאזור הרקמות הרכות ללא אובדן עצם. כפי שדווח בסקירות שיטתיות קודמות, אחוזים מאתרי השתלים, עם ממוצע משוקלל 51-9- אחוזים מהמתרפאים ו 88-21- ההערכה היא כי המחלה משפיעה על כ אחוזים, בהתאמה. אם הדלקת נשלטת כראוי, מצב זה הינו הפיך, אבל אם הוא נותר ללא טיפול, 29- אחוזים ו 47 של המחלה עלולה להתקדם למחלת פרי-אימפלנטיטיס תוך אובדן של העצם התומכת סביב השתלים. שיטות שונות של דקונטמינציה של פני שטח השתל הוצעו לשם טיפול במוקוזיטיס סביב השתל, כולל גרידה מכנית בלבד או כתוספת לטיפול אנטימיקרוביאלי מקומי או מערכתי, ליטוש אוויר עם אבקת גליצין או תוספי פרוביוטיקה. עם זאת, חלק מהשיטות הללו עשויות לפגוע בתכונות פני השטח של השתלים, לקדם עמידות של חיידקים או לחסום גישה לגיאומטריות התלת ממדיות המורכבות של אתרי השתלים. בשנים האחרונות קיבל השימוש בלייזר לשם טיפול בדלקות פריודונטליות וסביב שתלים, תשומת לב הולכת וגדלה. זאת בשל התכונות האנטי-זיהומיות כנגד חיידקים פתוגניים של החניכיים, פשטות הטיפול ) ואיטריום אלומיניום גרנט מקובע DL , לייזר דיודה ( CO 2 וההשפעות ההומאוסטטיות. מחקרים במעבדה הוכיחו כי לייזר עשויים להיות מתאימים להקרנת פני שטח של טיטניום, שכן הם אינם גורמים לעלייה בטמפרטורה. Er : YAG ארביום - ננומטר עשוי להיות מתאים לטיפולים אלו בשל בטיחותו, (כאשר משתמשים בו ישירות על פני השטח של 980 לייזר דיודה השתל), יכולתו לחדור את הרקמות הרכות והסרת האפיתל בכיס החניכיים יחד עם השפעותיו האנטיבקטריאליות ויכולת הגירוי הביולוגי. לדברי מחברי המאמר, מכשיר זה מבצע דטוקסיפיקציה של פני שטח השתל על ידי הרג חיידקים פתוגניים באמצעות אפקטים פוטו-תרמיים ועל ידי פגיעה בפעילות אנדוטוקסינים של חיידקים. הוכח כי ביו-סטימולציה משפרת של גורם צמיחת אינסולין, גורמת לטרנספורמציה לרכיב הגדילה ביתא ולגורם הצמיחה של אנדותל mRNA את ביטוי ה- כלי הדם בפיברובלסטים של החניכיים בבני אדם, ומגרה את חילוף החומרים של רקמת החיבור. הליכים אלו מקדמים את תהליך הריפוי הפריודונטלי ומשפרים את חיבור ההתקשרות הפונקציונלית לשתלי טיטניום. כמה מחקרים בהם השתמשו בלייזר באותו אורך גל, הובילו לתוצאות קליניות ומיקרוביולוגיות משביעות רצון בטיפול במחלת החניכיים. עם זאת, מחברי המאמר מציינים כי בלייזר זה קיים סיכון להפקת חום על גבי הרקמה הסובבת, כאשר נעשה שימוש בפרמטרים ובטכניקות קרינה לא תקינים. מצב זה סביר יותר שיתרחש בנוכחות של דלקת ברקמות, משום שהן ספוגות בהמוגלובין ובכרומופורים אחרים. הנתונים הקיימים על אודות ההשפעה של שימוש בלייזר בטיפול של מוקוזיטיס סביב שתלים, אינם חד-משמעיים. כיום זמין רק מידע מוגבל על אודות היישום של לייזר דיודה בטיפול במחלות סביב שתלים. מטרה לאור השיקולים האלה, נערך הניסוי המבוקר האקראי הנוכחי על מנת לנתח את היעילות הקלינית הנלווית של קרינה של מתרפאים, בהם אובחן 220 ננומטר בטיפול של מוקוזיטיס סביב שתלים עם גרידה מכנית. במחקר השתתפו 980 לייזר דיודה ) של PD ). המשתתפים הוקצו באופן אקראי לטיפולי ניסוי ובקרה. מתרפאים בקבוצת הבקרה BoP מ"מ ודימום כתוצאה מהבדיקה ( 4 ≥ ) n =110( ) עברו טיפולי גרידה באמצעות קירטות ומכשור אולטרא-סוני, ואילו המתרפאים שהוקצו לקבוצת הניסוי n =110( ). בתחילת 30 s ,pw קילוהרץ, 10 , וואט 2.5 , ננומטר 980 קיבלו את הטיפול המכני בשילוב עם הקרנה בלייזר דיודה (ברמה של המחקר, לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים, נרשמו מדדי הנוכחות של דימום כתוצאה מהבדיקה, קיום של רובד ועומק הכיסים. שתי שיטות הטיפול הניבו שיפורים קליניים דומים עם ירידה ברת השוואה במספר האתרים החיוביים לדימום

שתל אחד עם מוקוזיטיס סביב השתל. התוצאות הראשוניות בבסיס המחקר היו מדדי עומק כיס בבדיקת מחדר (

58