עדכן רפואת שיניים - גיליון 162 יולי-אוגוסט Israel Dental Update. No. 161. July-August 2019

דבר המערכת

קוראים יקרים,

בגיליון "עדכן" הנוכחי אנו מביאים מספר מאמרים בנושא שתלים דנטליים – חלקם עוסקים בדרכים להעצמת ההצלחה של הליך זה, וחלקם מתמקדים במחלות סביב שתלים ובדרכי הטיפול בהן. מחקרים מהעבר מצביעים על כך, כי שיעורי השכיחות של פרי אחוזים. בדוח קונצנזוס מ"הסדנה העולמית בנושא מחלות ומצבים של החניכיים 20- אחוזים ליותר מ 10 אימפלנטיטיס נעים בין וסביב שתלים" אשר הופיע לאחרונה, נאמר, כי ההתקדמות של פרי אימפלנטיטיס הינה מהירה יותר מזו של מחלת החניכיים. נוסף לכך נמצא, כי טיפול כירורגי בפרי אימפלנטיטיס מפחית באופן ניכר את התקדמות אובדן העצם, אך טיפולים שאינם כירורגיים אינם מספיקים על מנת למנוע אובדן עצם נוסף באתרי שתלים שנפגעו על ידי פרי אימפלנטיטיס מתונה עד חמורה. , מנסים המחברים, פרופסורים בפקולטות לרפואת )1( במאמר דעה שהופיע לא מכבר בירחון "האגודה האמריקנית לרפואת שיניים" שיניים בסן פרנסיסקו, ארצות הברית, לענות על השאלה: 'כיצד עלינו לתקשר עם המתרפא ביחס לסיכון הקיים בטיפולי שתלים?' לדבריהם, בעת תכנון הטיפול בשתלים דנטליים, יודעים הרופאים המטפלים שתמיד קיימת אי-ודאות ביולוגית כלשהי וישנו סיכון לכישלון השתל. מהי, אם כך, הדרך הטובה ביותר לספר למתרפאים המועמדים לטיפול על סיכון זה? רוב רופאי השיניים הוכשרו לזהות ולחשוף את סיכוני הטיפול הרפואי במהלך לקיחת פרטי ההיסטוריה הרפואית של המתרפא, או הבדיקה הקלינית. מחברי המאמר שואלים שתי שאלות הקשורות לחשיפת הסיכונים הקיימים בהשתלות ברפואת השיניים: ראשית, מדוע הדיון בסיכון הכרוך בטיפול והפרוגנוזה לטווח הארוך, הוא חסכני הן מצד המתרפא והן מצד הרופא המטפל? שנית, כיצד רופאים בתחומי בריאות אחרים ניגשים לנושא חשיפת הסיכון? לדעת החוקרים, המתרפאים נוטים להעריך יתר על המידה את היתרונות של התערבויות רפואיות ואף נוטים לתת הערכה פחותה לסיכונים. הדבר נכון במיוחד בהליכים אלקטיביים, כגון השתלת שיניים. חשיפת הסיכון הכרוך בשימוש בשתלים דנטליים כוללת סטנדרטים חוקיים, כגון: המתרפא צריך להיות כשיר להליך כזה; עליו להיות מודע מספיק לתוצאות התהליך ועל הקלינאי לוודא, כי ההליך לא נכפה על המתרפא. מעבר לדרישות החוקיות, חשוב כי הקלינאי יחנך את המתרפא באופן שיטתי. לדעת המחברים, לרוע המזל, ההתנהלות הנוכחית לעתים קרובות אינה עומדת בדרישות אלה. בתגובה לכך, פיתחה קבוצת קונצנזוס של חוקרים מארצות הברית, שאלון הערכת סיכונים אשר נועד להדריך את המטפל והמתרפא לדיאלוג ולהבנה טובה . במרפאות שיניים פרטיות, בהן נעשה שימוש באלגוריתם הזה של הערכת )2( יותר של הסיכונים הקשורים להשתלות שיניים סיכונים, נמצאו מדדים חיוביים של קבלת המתרפאים ומשוב הרופאים המטפלים. השימוש בדרכי הערכה מקיפות של הסיכונים לפני תחילת הטיפול באמצעות שתלים, הינו בעל יתרונות, הן למתרפא והן לקלינאי; המתרפא יהיה מודע באופן טוב יותר למגוון אפשרויות הטיפול ויהיה בעל ידע רב יותר בנושא הצרכים שלאחר הטיפול וההשלכות של אי-שיתוף פעולה אפשרי. הרופא ייהנה מהערכה מציאותית של המתרפא שנבדק כראוי, ויהיה לו מתרפא מושכל, עמו יפעל במקרה של סיבוכים עתידיים. החוקרים מציינים, כי האמון אשר מתפתח ממאמץ כה מרוכז לידע ולחינוך, משפר הן את הקשר בין רופא השיניים למתרפא והן את תוצאות הטיפול. בברכה, המערכת (1) Curtis DA, Sadowsky SJ. How should we communicate implant treatment risk to a patient? J Am Dent Assoc 2019; 150(6): 481-483. (2) Curtis DA, Lin GH, Fishman A, et al. Patient centered risk assessment in implant treatment planning. Int J Oral Maxillofac Implants 2019; 34(2): 506-520.

12