עדכן רפואת שיניים - גיליון 162 יולי-אוגוסט Israel Dental Update. No. 161. July-August 2019

.5 תוצאות של שנה אחת בפרוטוקול טיפול לא ניתוחי בפרי אימפלנטיטיס מחלות סביב שתלים הינן מצבים דלקתיים של הרקמות סביב שתלים דנטליים, הקשורים לנוכחות הרובד. מחלת המוקוזיטיס סביב שתלים הוגדרה כנגע דלקתי ברירית השתל, ואילו מחלת הפרי אימפלנטיטיס מאופיינת לא רק על ידי דלקת ברירית אחוזים 45-18.8 השתל, אלא גם על ידי אובדן מתמשך של העצם התומכת. הוכח, כי פרי אימפלנטיטיס משפיעה על ), אובחנה SPT אחוזים מהשתלים. גם כאשר גויסו מתרפאים לתכנית של טיפול תומך בחניכיים ( 16-9.6- מהמתרפאים ו אחוזים מהשתלים. למרות שקיימות גישות טיפול שונות למחלה, 9.8- אחוזים מהמטופלים וב 15.1 פרי אימפלנטיטיס בקרב אין שום ראיות המצביעות על אסטרטגיית הטיפול היעילה ביותר בפרי אימפלנטיטיס. באופן מסורתי, טיפול לא כירורגי הוכיח את עצמו כיעיל לטיפול במוקוזיטיס סביב שתלים, בעוד שהוא מראה תוצאות מתונות במונחים של רזולוציה של נגעי פרי אימפלנטיטיס. יחד עם זאת, הודגשה החשיבות של מתן טיפול שאינו כירורגי כגון זה, תמיד לפני הטיפול הכירורגי בפרי אימפלנטיטיס. מטרה המחקר הנוכחי בוצע על מנת להעריך את התוצאות הקליניות של פרוטוקול טיפול לא ניתוחי בפרי אימפלנטיטיס וכדי להעריך את ההשפעה שיש לכמה גורמים על התוצאות של טיפול זה. בסדרת המקרים הרטרוספקטיבית הנוכחית נכללו מתרפאים עם לפחות שתל אחד שנפגע על ידי פרי אימפלנטיטיס, אשר טופלו באמצעות פרוטוקול לא כירורגי ועברו הליך של מעקב במשך שנה אחת. בהתחשב באטיולוגיה הזיהומית של מחלה זו, כל המאמצים הופנו לכיוון הסרת הרובד; לפיכך, , צרפת) לאחר Suprasson ) Satelec השתל הזקוק לטיפול עבר חיטוי והסרת שיירים באופן מכאני באמצעות מכשיר על קולי כלורקסידין גלוקונאט. טיפול זה חזר 0.12% אלחוש באינפילטרציה מקומית. לאחר מכן בוצעה שטיפה תת-חניכית עם חודשים. בכל ביקור ניתנו למתרפאים הוראות להיגיינת הפה, 12- על עצמו לאחר שישה שבועות ולאחר שלושה, שישה ו שתלים 70 מתרפאים עם 37 תוך חיזוק מיוחד של ההנחיות להקפדה על ההיגיינה בין השיניים. סך הכול נותחו נתונים של באמצעות הפרמטרים הקליניים הבאים: עומק הכיס בבדיקת מחדר, נסיגה, הימצאות דימום ו/או תפליט בעת הבדיקה. חודשים. רמות העצם הרדיוגרפית הוערכו 12- הנתונים נאספו בתחילת המחקר ולאחר שישה שבועות, שלושה, שישה ו חודשים. כמו כן בוצע ניתוח של הגורמים הקשורים 12 באמצעות צילומי רנטגן פריאפיקלים שצולמו בתחילת המחקר ולאחר באופן משמעותי לשינויים ברמת העצם השולית ובוצעה סטטיסטיקה תיאורית ואנליטית ברמת המתרפא והשתל, כמו גם ניתוח רגרסיה לינארית מרובה. נמצא שיפור כללי ועקבי במשתנים הקליניים מנקודת ראשית המחקר, בהשוואה לכל נקודות מ"מ ברמת העצם הרדיוגרפית. הגורמים שנמצאו קשורים באופן משמעותי 0.91 המעקב. נצפתה אף עלייה משמעותית של לרמת המטופל היו מדד הרובד ההתחלתי, המין והגיל, וברמת השתל היו אלה סוג התותבת ומיקום השתל. מסקנות מחברי המאמר הן, כי במסגרת מגבלות המחקר הנוכחי, פרוטוקול הטיפול הלא כירורגי שבוצע, עשוי להיחשב כאפשרות הטיפול הראשונה בפרי אימפלנטיטיס. לדעתם, יש צורך במחקרים נוספים שיכללו מדגמים גדולים יותר ומעקב ממושך יותר, על מנת לאשר את התוצאות האלה ואת יציבותן לטווח הארוך.

Fresco RE, García- de-la-Fuente AM, Fernández-Valderrama AE, et al. One-year results of a nonsurgical treatment protocol for peri implantitis. A retrospective case series. Clin Oral Implants Res 2019; 30(7):702-712

24