עדכן רפואת שיניים - גיליון 164 נובמבר-דצמבר Israel Dental Update. No. 163. November-December 2019

.6 הערכת נחיצות המרשמים לאנטיביוטיקה למניעת 2015 עד 2011 , זיהום לפני טיפולי שיניים רופאי השיניים רושמים אחד מכל עשרה מרשמים לאנטיביוטיקה, והם משתייכים להתמחות אשר בה ניתנים מרשמי אנטיביוטיקה בכמות הרבה ביותר בארצות הברית. בעוד שבאופן לאומי נצפו ירידות במרשם האנטיביוטיקה, הרי מספר המרשמים בשטח רפואת השיניים נותר יציב. זאת, למרות שינויים בהנחיות הקליניות, המצמצמות את ההתוויות לטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים. ההנחיות לטיפול מניעתי באופן מקדים לזיהום, המליצו על מתן טיפול מונע אנטיביוטי לפני ביקור אצל רופא שיניים, לחולים הסובלים ממצבים מסוימים (כגון, מתרפאים שעברו לאחרונה השתלת מפרקים תותבים). הרציונל למתן התרופות למניעה היה, כי לחולים הסובלים ממצבים אלה, יש סיכון מוגבר לזיהומים חמורים באתר מרוחק מסוים (למשל, אנדוקרדיטיס זיהומית או זיהום במפרקים תותבים) כתוצאה משנית לבקטרמיה הנגרמת במהלך טיפולי שיניים. עם זאת, ההנחיות לשימוש , בהתאמה. הרציונל 2013- ו 2007 באנטיביוטיקה למניעת אנדוקרדיטיס זיהומית וזיהומים במפרקים תותבים, עברו רביזיה בשנים לשינויים אלו היה כתוצאה מקיום ראיות לקויות לגבי היעילות של טיפול מונע אנטיביוטי, וכן חוסר קשר בין מצבי אנדוקרדיטיס וזיהומי מפרקים וטיפולי שיניים, והסיכון לתופעות לוואי הקשורות לאנטיביוטיקה. מחברי המאמר טוענים, כי עמידות לחומרים והשפעות שליליות כלליות, עולים על כל תועלת אפשרית של Clostridioides difficile אנטיביוטיים, סיכון לזיהום על ידי חיידקי טיפול אנטיביוטי, העשויה להיות קטנה. לפיכך, מתן אנטיביוטיקה לפני טיפולי שיניים מומלץ רק בהתאם להנחיות לגבי חולים הסובלים מבעיות לב, הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתוצאה שלילית כתוצאה מאנדוקרדיטיס זיהומית ועוברים הליכים דנטליים פולשניים. מטרה אחוזים מהאנטיביוטיקה 30 לדברי מחברי המאמר, בעוד שמחקרים במרפאות למתן טיפול רפואי ראשוני למתרפאי חוץ הראו, כי הנרשמת אינה נחוצה, אף מחקר לא העריך את מידת התאמתם של מרשמי האנטיביוטיקה על ידי רופאי השיניים. לפיכך, המחקר הנוכחי בוצע על מנת להעריך את מידת ההתאמה של טיפול אנטיביוטי מונע לפני טיפולי שיניים. החוקרים הגדירו את נקשרו לתביעות רפואיות ולמתן 2015 ועד שנת 2011 עבודתם כמחקר קבוצתי רטרוספקטיבי. ביקורים במרפאות שיניים משנת . המשתתפים היו מתרפאים אמריקנים 2019 עד ינואר 2018 . מועדי ניתוח הנתונים היו אוגוסט 2015 ועד 2009 מרשמים משנת יום לפני הטיפול האנטיביוטי המונע (אשר הוגדר כמרשם עם 14 בעלי ביטוח דנטלי מסחרי, ללא אשפוז או זיהום מחוץ לפה אספקה לשם טיפול במשך יומיים, שניתן בתוך שבעה ימים לפני הביקור במרפאת השיניים). צוינו נוכחות או היעדר אבחנות הנוגעות ללב ופרוצדורות דנטליות שעסקו בטיפולי החניכיים או קצה חוד השן. טיפול מונע אנטיביוטי מתאים הוגדר כמרשם שנמסר לפני ביקור במרפאת השיניים לשם הליך של טיפול בחניכיים או בסביבת האפקס של שיניים, במתרפאים עם אבחנת לב מתאימה. בוצעה רגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים להערכת קשרים בין המתרפא או בין שימוש במאפייני הביקור במרפאת ביקורים במרפאות 168,420- נקבע טיפול אנטיביוטי מונע ל 2015 עד שנת 2011 השיניים וטיפול אנטיביוטי מונע מתאים. משנת אחוזים נשים). בסך הכול היו ביקורים 57.2 ; שנים 72-55 שנים; טווח בין רבעוני 63 , מתרפאים (גיל חציוני 91,438 השיניים עבור לביקור). מרבית הביקורים במרפאות 14-1 , קודים של פרוצדורות דנטליות (טווח 287,029- אלו במרפאות השיניים קשורים ל אחוזים מהביקורים בוצע הליך המחייב טיפול 0.7- אחוזים). ב 58.8( אחוזים) ו/או מניעה 70.2( השיניים סווגו כביקורי אבחון אחוזים) ומצבי לב 42.5( אנטיביוטי מונע בחולי לב, הנמצאים בסיכון גבוה. התחלואה השכיחה כללה התקני מפרקים תותבים אחוזים ממרשמי הטיפול האנטיביוטי 80.9 .) אחוזים 20.9( בסיכון הגבוה ביותר לתוצאה שלילית כתוצאה מאנדוקרדיטיס זיהומית המונע לפני הביקורים במרפאות השיניים, היו מיותרים בהתאם להנחיות. מתן קלינדאמיצין היה מיותר ברמה גבוהה יותר יחסית לאמוקסיצילין. קיומם של התקני מפרקים תותבים, פרוצדורות הכרוכות בהשתלת שיניים, מין נשי וביקורים שהתקיימו במערב ארצות הברית, היו קשורים למתן טיפול אנטיביוטי מניעתי מיותר. אחוזים מגורמי האנטיביוטיקה שנקבעו לשם טיפול מונע בזיהום לפני ביקורים במרפאות 80- מסקנות החוקרים הן, כי יותר מ השיניים, היו מיותרים. יישום של אוריינות בשטח השימוש בגורמים אנטימיקרוביאליים במרפאות השיניים, יעניק הזדמנות לשיפור השימוש במרשמים לטיפול אנטיביוטי מניעתי בזיהום.

Suda KJ, Calip GS, Zhou J, et al. Assessment of the appropriateness of antibiotic prescriptions for infection prophylaxis before dental procedures, 2011 to 2015. JAMA Network Open 2019; 2(5):e193909. doi:10.1001

28