עדכן רפואת שיניים - גיליון 164 נובמבר-דצמבר Israel Dental Update. No. 163. November-December 2019

.16 השכיחות וחומרת הסיבוכים לאחר ניתוחים אורליים בחניכיים ובשתלים כל סטייה מהמהלך הצפוי של ריפוי רגיל בהמשך לניתוח, ידועה כסיבוך שלאחר הניתוח. על מנת להעריך את היחס שבין סיכון לתועלת של ניתוחים המבוצעים באופן נפוץ, המרכיבים העיקריים הניתנים להערכה הינם שכיחות וחומרת הסיבוכים שלאחר הניתוח, כמו גם התוצאות המשויכות המדווחות על ידי המטופל. פעולות כירורגיות אורליות מלוות, לעתים קרובות, בסיבוכים רבים, כולל כאב, נפיחות ותחלואה. תופעות אלו הינן תוצאה של תהליכים דלקתיים הנגרמים מריפוי פצעים כירורגיים. הגורמים הידועים הקשורים באי נוחות לאחר הניתוח, נפיחות או דימום, כוללים (על סמך עדויות קודמות) אך אינם מוגבלים לגורמים הבאים: משך הזמן של ההתערבות, אורך הניתוח, עישון לאחר הניתוח, מומחיות המנתח, אופי ההתערבות הכירורגית, שימוש בתחבושות לפצעי החניכיים, מין המתרפא, לחץ טרום-ניתוחי וגורמים פסיכו-סוציאליים אחרים. יתר על כן, השימוש באנטיביוטיקה נקשר באופן ניסויי לריפוי מואץ, הפחתת אי הנוחות של המתרפאים ושכיחות פחותה של זיהומים לאחר הניתוח. מחברי המאמר מציינים, כי למיטב ידיעתם, חסרה בספרות הנוכחית אנליזה ברורה המעריכה את שיעורי הסיבוכים לאחר הניתוח הקשורים לסוגים שונים של ניתוחים דנטליים. מתרפאים, במישיגן ארצות הברית, אשר עברו ניתוחים הכוללים, בין היתר, הגבהה של רצפת 3,900 במחקר נכללו בסך הכול הסינוס, רגנרציה מודרכת של רקמות, הארכת כותרת, מיקום שתלים, השתלת רקמות רכות, חיטוי עם הרמת מתלה פתוחה, או הסרה כירורגית של שיניים כלואות. הסיבוכים שלאחר הניתוחים נרשמו ודורגו על פי העיכוב בפעילות היומיומית השגרתית ותוצאות ניתוחיות חיוביות. נוצרו מודלים של רגרסיה על מנת להעריך קיום של מתאם בין סוגי הסיבוכים, כמו גם בין מאפיינים של המתרפאים והפרוצדורות הכירורגיות לבין שכיחות הסיבוכים. הסיבוכים שלאחר הניתוח הוקצו בהתבסס על חומרתם ועל מידת העיכוב של פעילויות יומיומיות, לאחת מתוך שש הרמות הבאות: . סיבוכים מקומיים ללא השפעות שליליות על הצלחת הניתוח. 1 רמה . סיבוכים מקומיים המלווים בתופעות לוואי, המשפיעות על הצלחת הניתוח. 2 רמה . סיבוכים מקומיים או מערכתיים, הפוגעים בשגרת חייו של המתרפא אך אינם דורשים אשפוז. 3 רמה . סיבוכים הפוגעים בשגרה היומית של המתרפא ודורשים אשפוז. 4 רמה . סיבוכים הגורמים לנזק בלתי הפיך למבנים אנטומיים. 5 רמה . סיבוכים שמובילים למוות. 6 רמה השכיחות והחומרה הגבוהות ביותר של סיבוכים, נמצאו בטיפולים שכללו עקירה כירורגית של שיניים כלואות והרמה לטרלית של אחוזים) 4.1( אחוזים) ולאחריו כאב מוגבר 5.7( רצפת הסינוס. הסיבוך השכיח ביותר היה רגישות יתר של השיניים לאחר הניתוח ,1 אחוזים ברמה 11.1 אחוזים). בהתבסס על מערכת הדירוג המתוארת במאמר, הסיבוכים היו 3.5( לא נרשמו סיבוכים. 6 או 5 , וברמות 4 אחוזים ברמה 0.1 ,3 אחוזים ברמה 8.3 ,2 אחוזים ברמה 3.3 מסקנות מחברי המאמר הן, כי טיפולי עקירה כירורגית של שיניים כלואות והרמת רצפת הסינוס מועדים יותר לסיבוכים חמורים יותר, בהשוואה לטיפולים אחרים. נוסף לכך, סיבוכים שאינם פוגעים בתוצאות כירורגיות חיוביות ו/או בפעילות יומיומית שגרתית, הם בעלי הסיכון הגבוה ביותר להתפתח. עישון וסוכרת קשורים, בדרך כלל, להתפתחות סיבוכים לאחר ניתוחים. מטרה המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי נעשה על מנת להעריך ולקטלג את הסיבוכים שלאחר הניתוח, המתרחשים בעקבות ניתוחים אורליים, ניתוחי חניכיים ולצורך הרכבת שתלים.

Askar H, Di Gianfilippo R, Ravida A, et al. Incidence and severity of postoperative complications following oral, periodontal, and implant surgeries: A retrospective study. J Periodontol 2019; 90:1270-1278

ודימום מתון לאחר הניתוח

54