עדכן רפואת שיניים - גיליון 166 מרץ-אפריל Israel Dental Update. No. 166. March-April 2020

.3 הישרדות של שתלים דנטליים המוצבים באתרים של שתלים שנכשלו בעבר מיקום שתל דנטלי הינה שיטת טיפול יעילה וניתנת לחיזוי להחלפת שיניים חסרות במתרפאים מחוסרי שיניים באופן מלא וחלקי. אולם, למרות שיעורי ההישרדות ושיעורי ההצלחה הגבוהים של השתלים, כשלים עדיין מתרחשים. החלפת שתלים באתרים בהם שנה הוצע, כי כאשר 30- השתלים הקודמים נכשלו, הייתה לעתים קרובות וברוב המקרים, חלופת הטיפול העיקרי. לפני יותר מ חודשים ניתן להחליפו בשתל חדש. לאחרונה 12-9 מאבדים שתל דנטלי, יש לכסות את הכניסה לאתר באמצעות מטלית, ולאחר הוצע, כי ייתכן שתקופת ריפוי של שנה אחת לא תהיה הכרחית, בתנאי שהמכתש ניתן להכנה למניעת היווצרות חריצים חוטיים ורקמות רכות פולשניות, השתל החלופי גדול יותר מקוטר השתל המקורי ונותרת רקמת עצם מספקת בעבור ההליכים הדרושים. אתרי שתל שנכשלו מציבים בפני הרופא המטפל דילמה טיפולית מאתגרת, כיוון שהעצם האלוואולרית באתרים אלה פחותה בדרך כלל עקב ספיגת עצם שולית, וכתוצאה מכך מתעוררים קשיים גדולים יותר כשיש צורך באינטגרציה של שתל נוסף. אולם, ברוב המקרים, צריך טיפול בשתל כדי לבנות שיקום תותבות קבוע. לדברי מחברי המאמר, נראה כי הניסיונות להחליף שתלים באתרים שנכשלו בעבר, זכו לשיעורי הצלחה נמוכים יותר מאשר ניתוחים ראשוניים. כאשר מחשבים את העלות הטיפולית והנהלים הנוספים למתרפא, הרופא המטפל זקוק למידע לגבי יכולת החיזוי של החלפת השתל הכושל. מטרה למחקר הנוכחי היו שתי מטרות: להעריך את שיעורי ההישרדות של שתלים דנטליים שהחליפו שתל שנכשל בעבר באותו אתר, ולחקור את הגורמים האפשריים העלולים להשפיע על התוצאה של הליך ההשתלה מחדש. במחקר נכללו מתרפאים עם שתלים דנטליים שנכשלו, אשר הוחלפו עם אותו סוג שתל באותו אתר. סטטיסטיקה תיאורית שימשה לתיאור המתרפאים והשתלים ונערך אף ניתוח של ממצאי ההישרדות. החוקרים העריכו את ההשפעה של גורמים מערכתיים, בשתל אחר 175 מתרפאים, הוחלפו 98- שתלים ב 10,096 סביבתיים ומקומיים על הישרדותם של השתלים שהוחדרו מחדש. מתוך בלסת 28- במקסילה האחורית ו 38 , בלסת התחתונה הקדמית 18 , במקסילה הקדמית 91 : באותו אתר. מיקום השתלים היה כדלקמן התחתונה האחורית. שתל נחשב ככישלון כתוצאה מהצגת סימנים ותסמינים שהובילו להסרתו. לפיכך, שתל כושל במחקר הנוכחי נחשב לשתל אבוד. הכשלים חולקו לשני סוגים: . שתלים שאבדו בשל חוסר או אובדן של אוסאואינטגרציה. 1 . שתלים שנשברו. 2 השתלים החדשים שהחליפו את קודמיהם, היו בדרך כלל בקוטר דומה אך באורך קצר יותר, בהשוואה לשתלים שהוצבו בעבר. אחוז גבוה יותר עם מובהקות סטטיסטית של שתלים שאבדו, הושמו באתרים עם כמות נמוכה של עצם. נמצא הבדל מובהק סטטיסטית 73( אחוזים) לבין שתלים שהחליפו את אלו שאבדו 94( ) בשיעורי ההישרדות בין שתלים שהוחדרו בפעם הראשונה p =0.032( אחוזים). נמצא אף שיעור גבוה יותר סטטיסטית של שתלים שהוחדרו מחדש במתרפאים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון וחומרים אנטי-תרומבוטיים. מסקנות מחברי המאמר הן, כי לשתלים דנטליים המחליפים שתלים שנכשלו, היו שיעורי הישרדות נמוכים יותר מהשיעורים שדווחו לגבי הניסיונות הקודמים של החלפת שתלים. החוקרים מציעים, כי ייתכן וקיימת השפעה שלילית שהינה ספציפית לאתר, העשויה להיות קשורה לתופעה זו, כמו גם ההשפעה של צריכת תרופות נוגדות דיכאון וחומרים אנטי-תרומבוטיים.

Chrcanovic BR, Kisch J, Albrektsson T, et al. Survival of dental implants placed in sites of previously failed implants. Clin Oral Impl Res 28: 348-1353, 2017

16