עדכן רפואת שיניים - גיליון 166 מרץ-אפריל Israel Dental Update. No. 166. March-April 2020

.12 טומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס ברפואת השיניים של שתלים בעבור רופאי השיניים המעורבים בשיקום על גבי שתלים, הכוח של מסד נתונים דנטלי תלת-ממדי אינו נמצא רק בשטח האבחון, אלא גם בפוטנציאל של איסוף מידע משולב על המתרפא ליישומים שלפני הניתוח ולשלבי הטיפול הקשורים למיקומו של שתל פה. ), אכן CAD / CAM ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה הדיגיטלית כיום ומערכות העיצוב בסיוע מחשב והייצור בעזרת מחשב ( יוצרים הזדמנויות מאתגרות לאבחון ולתכנון הכירורגי של ההשתלה וההרכבה של שיקום הנתמך על שתלים. למרות שעדיין קיים ביקוש רב לאינטגרציה מלאה של מסדי נתונים דנטליים תלת-ממדיים המתקבלים ממקורות הדמיה שונים, קיימת גם שאיפה לשימוש בפתרונות פשוטים יותר. עם זאת, כאשר שואפים לשיקום אופטימלי על גבי שתלים המותאם במיוחד למתרפא, המטרה האולטימטיבית היא לשלב באופן מלא את נתוני ההדמיה התלת-ממדית הזמינים וליצור את המתרפא הווירטואלי ובכך לסייע להדמיה שלפני הניתוח ולהעברה אופרטיבית לשדה הניתוח של השיקום באמצעות תותבות. מטרה המאמר החדשני הנוכחי נועד להציג סקירה נרטיבית המספקת תמיכה להשערה לגבי השימוש בטומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס לתכנון שתלים בפה, ולנסות לנסח פורמולציות לשימוש מוצדק ואופטימלי בהדמיה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס. מוצגות כאן הדרישות לשימוש אופטימאלי בטומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס והמגבלות הנלוות, כולל שימוש מרבי בנתונים זמינים לגבי טומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס בתלת-ממד. מחברי המאמר מציינים, כי הטווח הרב במנה הדרושה ובאיכות האבחנתית של התמונה המתקבלת, דורשים אופטימיזציה נוספת והצדקה לפני השימוש הקליני. עם זאת, האינדיקציות הנדרשות ברפואת השיניים של שתלים הינן מעבר לצרכים האבחנתיים. למעשה, המאפיינים של מסדי הנתונים התלת-ממדיים עשויים לאפשר תכניות טיפול נוספות ומעבר לשדה הניתוח, באמצעות הדפסה וניווט תלת-ממדיים. מאידך, מנות הקרינה האפקטיביות של מכשירי טומוגרפיה ייחודיים לרפואת השיניים והפרוטוקולים צילומי רנטגן פנורמיים גם להתוויות דומות. במידה דומה, הבדלים 200-2 הנלווים, משתנים במידה רבה, עם מנות שנעות בין כאלו התגלו גם באיכות התמונה האבחנתית; ממצא המגלה קיום של שוני רב בין טכנולוגיות טומוגרפיה שונות והפרוטוקולים של מיקרון, אך בהתחשב בווריאציות הרבות ביכולות 200- החשיפה. יצירת מודל אנטומי, מה שמכונה "דיוק הסגמנטציה", עשוי להגיע ל 200 הביצוע של המכשירים, עלולים להתרחש אי דיוקים גדולים יותר. ממצא זה נכון גם לגבי מדידות לינאריות, כשייתכנו דיוקים של מיקרון, בעוד שלעתים עלולות להתקבל רמות אי-דיוק של פי חמישה. איכות התמונה הדיאגנוסטית עלולה להשתבש באופן דרמטי בגלל גורמים התלויים במתרפא עצמו, כגון תנועה או ארטיפקטים מתכתיים. מלבד האפשרויות הרדיו-דיאגנוסטיות, טומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס עשויה להציע פוטנציאל טיפולי רב, הקשור בהדרכה כירורגית ובשיקום פרותטי נוסף. הזדמנויות נוספות אלו עשויות בהחלט להבהיר חלק מהצלחת השימוש בטומוגרפיה ממוחשבת בתכנון קדם-ניתוחי של שתלים והעברתו לשדה הניתוח ולפתרונות שיקומיים. מסקנות מחברי המאמר הן, כי שימוש דנטלי בטומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס יכול להיות מוצדק עבור אבחון קדם-ניתוחי, תכנון לפני הטיפול והעברה אופרטיבית לשיקום על גבי שתלים, תוך חתירה לאופטימיזציה של הטומוגרפיה הממוחשבת המבוססת על משתנים התלויים במכשיר, ספציפיים למתרפאים ומכוונים לאינדיקציות.

Jacobs R, Salmon B, Codari M, et al. Cone beam computed tomography in implant dentistry: recommendations for clinical use. BMC Oral Health 2018; 18:88 doi. org/10.1186/s12903- 018-0523-5

34