עדכן רפואת שיניים - גיליון 168 יולי-אוגוסט Israel Dental Update. No. 168. July-August 2020

.13 הערכה רטרוספקטיבית של תותבות קבועות בקשת מלאה הנתמכות בשתלים ) שימשו לשיקום הפה של מתרפאים מחוסרי שיניים מאז תחילת ISFAFDPs תותבות קבועות נתמכות שתלים בקשת מלאה ( אחוזים, בתלות במחקר. באופן 100-84.3 תקופת השתלים ברפואת השיניים המודרנית והראו שיעורי הישרדות המשתנים בין מסורתי, יוצרו תותבות אלה במסגרת יצוקה של סגסוגת זהב המכוסה על ידי שיני שרף אקריליות. מאוחר יותר, הוצעו מסגרות טיטניום כחלופה ליציקות הקונבנציונאלית ברפואת השיניים של שתלים, שכן תותבות אלה יכולות לספק התאמה טובה יותר לשתלים מאשר הגישה של היציקה הקונבנציונאלית. מחברי המאמר מציינים, כי משטחים אוקלוזאליים מאקריל מגלים סיבוכים קליניים כגון בלאי ושבר בשיניים. חרסינה, אשר הוצעה כחומר אלטרנטיבי לשיניים מלאכותיות, מציגה בדרך כלל עמידות גבוהה יותר בפני שחיקה ותוצאות אסתטיות חיוביות יותר מאשר שרף אקרילי, על אף שקיים בה סיבוך קליני שכיח של היווצרות סדקים ושבבים. לאחרונה, הוצגו שחזורים אשר עשויים מזירקוניה ניר קרמי, אשר מגלים תאימות ביולוגית גבוהה, הידבקות נמוכה של חיידקים למשטח, חוזק כיפוף גבוה, קשיחות ֵ עם מסגרות של ו ניר הינו הסיבוך המדווח ביותר. על מנת למזער ֵ ותכונות אסתטיות. עם זאת, בדומה לחרסינה, יצירת סדקים ושבבים של חומר הו סיבוכים אלו, פותחו והוצגו חומרי מסגרת מונוליטיים, אך התוצאה לטווח הארוך של שחזורים אלה נותרה לא ידועה, בשל היעדר מחקרים קליניים מספיקים. למרות שיעור ההישרדות הגבוה במחקרים רבים, תותבות אשר נסמכות בשתלים אינן ללא בעיות, ואורך החיים שלהן מוגבל לא רק כתוצאה מסיבוכים ביולוגיים אלא גם על ידי דרישות התחזוקה של התותבת וחומרי השיקום. מטרה המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי נועד להעריך את התוצאות של תותבות קבועות בקשת מלאה, הנתמכות על ידי שתלים דנטליים. המחקר כלל מתרפאים שטופלו בתותבות קבועות נתמכות שתלים בקשת מלאה במרפאת מומחיות אחת. התוצאה שנותחה הייתה תותבות 869 מתרפאים עם 709 כשל בשתל/בתותבת וסיבוכים ונעשה שימוש בשיטות של ניתוחי הישרדות. במחקר נכללו בסך הכל תותבות נכשלו 62- שתלים ו 353 . שנים 10.7±7.2 שתלים), עם מעקב ממוצע של 4,797( קבועות נתמכות שתלים בקשת מלאה שנה. 20 אחוזים לאחר 87.1- שנים ו 10 אחוזים לאחר 93.3 : במהלך המחקר. שיעורי ההישרדות המצטברים המוערכים היו כדלקמן השתלים שהותקנו אצל בני אדם שסבלו מברוקסיזם, מעשנים ותותבות אשר הוצבו בלסת העליונה הציגו כושר הישרדות נמוך יותר תותבות קבועות 415 מאשר שתלים שהותקנו בקרב בני אדם ללא ברוקסיזם, לא מעשנים, ובלסת התחתונה, בהתאמה. סך של אחוזים) הציגו רק התרחשויות של אובדן או שבר באיטום 7.7( 67 אחוזים) הציגו סיבוכים טכניים, מתוכם 47.8( נתמכות שתלים בנקב הגישה לשתל. קיום ברוקסיזם היה גורם לעליה בסיכון גבוה יותר להתרופפות ברגים (גם בקרב מתרפאים צעירים יותר), שבר קרמי, ואובדן או שבר של שיניים אקריליות (סיבוך זה נמצא בסיכון גבוה יותר גם בקרב גברים, בלסת ​ שבר בורג, סדק או העליונה, ובמקרים בהם הלסת המנוגדת הציגה שיניים טבעיות או תותבות קבועות). מתרפאים עם ברוקסיזם היו בסיכון גבוה יותר סטטיסטית לכישלון התותבת בהשוואה למקרים ללא ברוקסיזם. מסקנות מחברי המאמר הן, כי תותבות קבועות נתמכות שתלים בקשת מלאה הציגו פרוגנוזה טובה לטווח הארוך. הסיבה העיקרית לאי הצלחה הינה כישלון של מספר שתלים תומכים. תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על כך כי ברוקסיזם הינו תורם חשוב לכישלונות של שתלים ותותבות, כמו גם לשכיחות מוגברת של סיבוכים טכניים בתותבות קבועות נתמכות שתלים בקשת מלאה.

Chrcanovic BR, Kisch J, Larsson C. Retrospective evaluation of implant-supported full-arch fixed dental prostheses after a mean follow-up of 10 years.

Clin Oral Impl Res 2020; 31:634-645

48