עדכן רפואת שיניים - גיליון 168 יולי-אוגוסט Israel Dental Update. No. 168. July-August 2020

.14 שינויים בפרמטרים קליניים סביב שתלים אחוזים בשנת 0.07- מחקרים מראים כי שכיחות הצבתם של שתלים דנטליים בקרב מבוגרים בארצות הברית עלתה משמעותית מ . בגרמניה ניתן להבחין במגמה זהה בה מחקר קבוצתי נרחב הראה עלייה בשכיחות 2015/2016 אחוזים בשנת 5.7- ל 1999/2000 . במקביל, מספרם של בני אדם הסובלים 2012-2008 אחוזים בשנים 2.5- ל 2001-1997 אחוזים בשנים 0.16- הצבת שתלי שיניים מ ממחלות החניכיים הדורשים טיפול, הולך וגדל עקב שינויים דמוגרפיים בקרב האוכלוסייה הגרמנית. מחלת המוקוזיטיס סביב שתלים מאופיינת בדימום לאחר בדיקה עדינה, וכן אריתמה, נפיחות ו/או תפליט. לעיתים קרובות ניתן לצפות בעלייה בעומק כיסים ), במצבי מוקוזיטיס סביב השתל עקב נפיחות או ירידה בהתנגדות למחדר. ההנחה היא, שהגורם האטיולוגי PD בבדיקת מחדר ( להתפתחות מוקוזיטיס סביב שתלים הינו רובד השיניים. גם מחלת הפריאימפלנטיטיס הינה מצב פתולוגי הקשור ברובד אשר מופיע ברקמות סביב שתלי שיניים, אשר מאופיין בדלקת ברירית סביב השתל ואובדן מתמשך של העצם התומכת. ) ו/או תפליט, עלייה בעומק הכיסים BOP באתרי פריאימפלנטיטיס מופיעים סימנים קליניים של דלקת, דימומים בבדיקת מחדר ( ו/או נסיגה בשולי הרירית, בנוסף לאובדן עצם כפי שנצפה בצילומי רנטגן. הטיפול במוקוזיטיס סביב השתל נחשב כאמצעי מניעה להתפתחות פריאימפלנטיטיס. לדעת מחברי המאמר, בשל ההתפתחות הנוכחית ברפואת החניכיים והמספר ההולך וגדל של שימוש .) SPT בשתלים, חובה להבין בצורה עמוקה יותר את השינויים בפרמטרים הקליניים ברמת השתל במהלך טיפול חניכיים תומך ( מטרה המחקר הנוכחי בוצע על מנת להעריך באופן רטרוספקטיבי את שינויי מדדי הדימום ועומק הכיס ברמת השתל במהלך תקופת תצפית מוגדרת בת חמש שנים של טיפול חניכיים תומך ולזהות גורמים אפשריים המשפיעים על השינויים. ) ולשיני בקרה I מתרפאים הנמצאים בטיפול חניכיים תומך. נבחנו מספר נתונים בנוגע לשתלים ( 421 לצורך המחקר נבחנו ] כללו מין, גיל, מצב עישון, מחלות מערכתיות, I / C ] וברמת השתל/שן הבקרה [ P ). הבדיקות אשר נעשו ברמת המתרפא [ C תואמות ( ] למיקום SITE דבקות, מדדי היגיינת הפה, ממוצע בדיקת עומק כיסים, דימום, ופרופיל סיכון החניכיים; וכן ברמת אתרי השתלים [ .) T 2( ) וחמש שנים לאחר מכן T 1( והיבט קשת השיניים. כל ההערכות נעשו במפגש טיפול החניכיים התומך הראשון בו נבדק השתל השפעת גורמים הקשורים למטופל ולשתל/בקרה נבדקה לגבי הקבוצות השונות באמצעות מודל ליניארי מעורב, כמו גם השפעת מתרפאים 70 הגורמים הספציפיים של האתר על שינוי עומק הכיסים באמצעות רגרסיה רב-שכבתית. בסך הכל נכללו במחקר מ"מ 2.87±0.79- מ"מ במפגש טיפול החניכיים התומך הראשון ו 2.75±0.85 שתלים). ממוצע עומק הכיסים סביב שתלים היה 151( מ"מ לאחר חמש 2.49±0.71- מ"מ במפגש הראשון ו 2.42±0.66 במפגש לאחר חמש שנים. ממוצע עומק הכיסים בשיני הבקרה היה אחוזים לאחר חמש 26.79±24.06- אחוזים במפגש הראשון ל 15.01±8.62- שנים. מדד הדימום סביב שתלים ברמת המתרפא עלה מ אחוזים לאחר חמש 22.69±15.52- אחוזים בביקור הראשון ל 17.78±9.97- שנים ואילו רמת הדימום סביב שיניי הבקרה עלה מ שנים. ההבדלים בין השתלים ובקרות השיניים עבור מדדי הדימום היו משמעותיים. הניתוח הספציפי לאתרים גילה קשר בין מדד הדימום בביקור הראשון לבין התקדמות מדד עומק הכיסים. מסקנות מחברי המאמר הן, כי נראה שעומק הכיסים סביב השתלים ושיניי הבקרה משתנים באופן דומה במהלך טיפול חניכיים תומך, אך שמירה על מצבים ללא דלקת בשתלים קשה יותר בהשוואה לשיניים טבעיות. נראה כי למתרפאים בעלי פרופיל סיכון גבוה ישנה רגישות מוגברת לדימום סביב שתלים, ומצב זה נראה כמנבא עלייה נוספת בעומק הכיסים בעתיד.

Sonnenschein SK, Kohnen R, Ciardo A, et al. Changes of clinical parameters at implants: A retrospective comparison of implants versus natural teeth over 5 years of supportive periodontal therapy.

Clin Oral Impl Res 2020; 31:646-654

50