עדכן רפואת שיניים - גיליון 168 יולי-אוגוסט Israel Dental Update. No. 168. July-August 2020

.19 הישרדות שיניים קבועות

שהושתלו לאחר אבולסיה טראומטית

אחוזים. בשיניים הקבועות, 16.0-0.5 ) עם שכיחות שנעה בין TDI בולסיה של שיניים הינה פגיעה חמורה בעת טראומה דנטלית ( ֵ א השתלה מחדש של שיניים קבועות שעברו אבולסיה הינה עדיין אפשרות הטיפול הרצויה, במיוחד בקרב מתרפאים הנמצאים בשלבי גדילה. עם זאת, הפרוגנוזה לטווח הארוך מצביעה על שונות רבה, מכיוון שהיא מושפעת מכמה גורמים הקשורים לניהול המיידי של השן הפגועה, כמו גם לטיפולי החירום ולרצף הטיפול. לדברי מחברי המאמר, הספרות הדנטלית הקלינית הנוגעת לגורל שיניים שעברו אבולסיה והושתלו מחדש עדיין נשלטת על ידי דיווחי מקרים מבודדים ומחקרים רטרוספקטיביים של חתכי רוחב, אשר בהם חסרה סטנדרטיזציה של התוצאות המוערכות, כמו גם טיפול סטטיסטי נאות בנתונים. בנוסף, ברוב המחקרים הקליניים האורכיים נעשתה הערכה של תפקיד הגורמים הקליניים והדמוגרפיים הקובעים בתבניות ריפוי שונות של החניכיים, אשר אותן ניתן בהכרח לתרגם לשיעורי ההצלחה או הכישלון של השתלה מחדש. על מנת להתגבר על חסרונות אלו, הוצע לבצע ניתוח הישרדות כגישה האידיאלית למחקרי השתלה מחדש, מכיוון שדרך זו מאפשרת הכללת מתרפאים עם זמני מעקב שונים. המחקר הפרוספקטיבי שנים, הצביע על שיעור 5.1 שיניים קבועות, אשר הושתלו מחדש ועברו מעקב לאורך תקופה ממוצעת של 400 הראשון שנערך כלל אחוזים) לעומת 55( אחוז, אשר היה גבוה באופן משמעותי בשיניים עם התפתחות שורשית לא שלמה 30 אובדן שיניים כללי של .)45%( שיניים בוגרות מטרה המחקר הנוכחי נועד על מנת לבצע ניתוח הישרדות של שיניים קבועות שעברו השתלה מחדש ולקבוע את הגורמים הפרוגנוסטיים הקליניים והדמוגרפיים שלהם בקרב מתרפאים שטופלו לאחר אבולסיה והשתלה מחדש, במרפאה לטראומה דנטלית בבית הספר לו הוריזונטה, ברזיל. ֵ לרפואת שיניים, באוניברסיטה הפדרלית של מינאס גאריס, בּ שלבי ההשתלה מחדש היו כדלקמן: השן שעברה אבולסיה נשמרה בתמיסת מלח ואזור העקירה נשטף היטב באמצעות תמיסה פיסיולוגית. לאחר מכן הוחזרה השן למקומה, תוך הפעלת לחץ ידני מינימאלי על צידי החניכיים של השן. נלקח צילום רנטגן על מנת ל אורטודונטי. לאחר מכן בוצע פולפקטומי, ותעלות השורש של שיניים בוגרות ִ י ָ לוודא את מיקום השן והשן נקשרה באמצעות ת שבועות. אם לאחר תקופה זו לא התגלו סימנים קליניים או רדיוגרפיים של 4 טופלו בחבישה של הידרוקסיד הסידן למשך לפחות חודשים במהלך השנה הראשונה וכל שנה 3 זיהום, נעשה מילוי בגוטה-פרקה וסתימה עם חומר איטום. המתרפאים נבדקו כל לאחר מכן. מתרפאים שטופלו במרפאת הטראומה הדנטלית באוניברסיטה בברזיל, לאיסוף נתונים קליניים 576 לשם המחקר נותחו רשומות של ורדיוגרפיים. עקומות קפלן-מאייר ומודל רגרסיה רב-משתנים של קוקס שימשו כדי להעריך את ההסתברות לשיניים המושתלות אחוז לאחר חמש וחצי שנים. 50 שנותרו פונקציונליות בפה וכן לקבוע גורמים פרוגנוסטיים. שיעור ההישרדות שלאחר השתלה היה אחוזים בשיעור הכישלון. כל שנה נוספת בגיל המתרפא בזמן הטראומה, עד לגבול של 51.3 שיניים לא מפותחות הציגו עלייה של אחוזים. תנאי האחסון של השיניים שעברו אבולסיה בחלב הפחית 15- שנים, הפחיתה את שיעור אובדן השיניים המושתלות ב 16 אחוזים, בהשוואה לאלה שנשארו יבשים לאחר הטראומה. 56.4- את שיעור האובדן של השיניים המושתלות ב מסקנות מחברי המאמר הן, כי שיעור ההישרדות הכולל לאחר השתלה מחדש של שיניים קבועות שעברו אבולסיה כתוצאה אחוז לאחר חמש וחצי שנים. שלבים מתקדמים של התפתחות שורשי השיניים, יחד עם העלייה בגיל 50 מטראומה דנטלית היה שנים, היו גורמים פרוגנוסטיים טובים להישרדות השיניים. אחסון שיניים לאחר טראומה 16 המתרפא בעת הטראומה, עד גבול של בחלב היה קשור גם כן בהישרדות משופרת של השיניים לאחר השתלה מחדש.

Coste SC, Fernandes e Silva E, Canhestro Machado Santos L, et al. Survival of replanted permanent teeth after traumatic avulsion. J Endod 2020; 46: 370- 375

62