עדכן רפואת שיניים - גיליון 170 נובמבר-דצמבר Israel Dental Update. No. 170. November December 2020

.6 סיכון להישנות מחלת פרי-אימפלנטיטיס בעקבות טיפול כירורגי

מחברי המאמר קובעים, כי המידע הקיים בנושא התוצאות ארוכות הטווח בעקבות טיפול כירורגי של פרי-אימפלנטיטיס הינו מוגבל. הנתונים הזמינים מבוססים על הערכות רטרוספקטיביות או על מדגמים בגודל מוגבל. בדיווחים אלה הוערכו פרוטוקולי טיפול שונים, כולל דבריטמנט עם מטלית פתוחה, חיסול או צמצום הכיס וגישות של שחזור. אמנם הנתונים מכל המחקרים מצביעים על כך שניתן לדכא את התקדמות המחלה בטווח הארוך, אך בתת-קבוצה אחת של אתרי שתלים הוצגה הישנות או התקדמות של פרי-אימפלנטיטיס לאחר הטיפול. אחוזים מכלל השתלים שטופלו היה צורך בטיפול ניתוחי חוזר או 50- במחקר מעקב המשכי שנערך במשך שבע שנים, דווח כי ב בהסרת השתל. כן נצפה כי הצורך בטיפול חוזר היה קשור למאפייני פני השטח של השתל. במחקרים אחרים, לעומת זאת, צוינו שנות מעקב. מחברי המאמר 7-5 אחוזים במהלך 32-13 שיעורים נמוכים יותר של הישנות או התקדמות המחלה והם נעו בין מציינים, כי בעבר נערך ניסוי קליני מבוקר אקראי כחלק מהערכת התועלת הפוטנציאלית של מתן אנטיביוטיקה מערכתית וחיטוי מתרפאים שאובחנו כסובלים מפרי-אימפלנטיטיס מתקדמת. במסגרת המחקר, 100 מקומי כתוספים לטיפול כירורגי, אליו נרשמו בוצעו התערבויות כירורגיות כולל דבריטמנט עם מטלית פתוחה, חיטוי פני שטח השתל וחיסול הכיס. התוצאות שהושגו שנה ושלוש שנים לאחר הטיפול הצביעו על כך שהגישה האנטי-זיהומית הייתה יעילה בעצירת התקדמות המחלה וכי מאפייני פני שטח השתל השפיעו על תוצאות הטיפול. בעוד שהשימוש בחומר חיטוי במהלך טיהור פני השטח לא נמצא כמספק תועלת כלשהי, הרי שלשימוש נוסף באנטיביוטיקה מערכתית הייתה השפעה חיובית על שתלים עם פני שטח שעברו מודיפיקציה. כפי שנצפה בנתונים לאחר שלוש שנים, הטבה זו הוגבלה לשנת המעקב הראשונה. מטרה שנים, נערך המחקר הנוכחי על מנת להעריך את 5 מאחר שהמעקב אחר קבוצת המתרפאים הזו באופן פרוספקטיבי נערך במשך הסיכון להישנות או התקדמות של פרי-אימפלנטיטיס בעקבות טיפול כירורגי. החוקרים ביקשו גם להעריך באם התנאים שזוהו שתלים) שטופלו 130 מתרפאים (עם 73 .) שנים 5( בבדיקה לאחר שנה אחת מהטיפול יכולים לחזות תוצאות בטווח הארוך באמצעות ניתוח עקב קיום של פרי-אימפלנטיטיס נבדקו שנה וחמש שנים לאחר הטיפול. התוצאה העיקרית הייתה הישנות מ"מ; (ב) טיפול כירורגי חוזר; (ג) צורך 1.0> או התקדמות של המחלה שהוגדרה כאחד מהאירועים הבאים: (א) אובדן עצם בהסרת השתל או אובדנו לאחר שנה אחת. פרמטרים קשורים למתרפא ולשתל וכן התוצאות שהושגו לאחר שנה הוערכו כמנבאים אחוזים) הציגו הישנות או התקדמות של 44( שתלים 57 . פוטנציאליים באמצעות ניתוח רגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים מ"מ) ורמת עצם שולית מופחתת, אשר התגלו 6 ≥ שתלים. עומק כיס שיורי ( 27 פרי-אימפלנטיטיס במהלך המעקב. מבין אלה הוסרו שנה לאחר הניתוח, היוו גורמי סיכון להישנות או התקדמות המחלה. יתר על כן, שתלים עם פני שטח שעברו מודיפיקציה, היו בסיכון גבוה יותר מאשר שתלים עם משטחים ללא שינוי. מסקנת מחברי המאמר היא, כי שתלים עם (א) כיס שיורי עמוק; (ב) מפלס עצם שולית מופחת; או (ג) פני שטח עם מודיפיקציה, נמצאים בסיכון מוגבר להישנות או התקדמות פרי-אימפלנטיטיס בעקבות טיפול כירורגי במחלה.

Carcuac O, Derks J, Abrahamsson I, et al. Risk for recurrence of disease following surgical therapy of peri-implantitis: A prospective longitudinal study. Clin Oral Implants Res 2020. doi: 10.1111/clr.13653

30