עדכן רפואת שיניים - גיליון 170 נובמבר-דצמבר Israel Dental Update. No. 170. November December 2020

.9 שכיחות וחומרת מחלת החניכיים באוכלוסייה אוסטרית היסטורית

מחברי המאמר מציינים, כי מחלות החניכיים אינן תוצאה של ציביליזציה מפותחת אלא הן קיימות מזה שנים רבות, מאז ראשית שנה במצרים ובקרב אוכלוסיות סיניות. אף 4000- האנושות. רישומים אודות מחלת חניכיים כתהליך דלקתי היו קיימים כבר לפני כ על פי כן, מכיוון שניתן לבחון רק מבנים גרמיים (אובדן עצם אלבאולרית ו/או שינויים במרקם העצם), הערכת מחלות החניכיים בחומר ארכיאולוגי מוגבלת באופן טבעי להערכת פריודונטיטיס כרונית. חקר לסתות ארכיאולוגיות של אוכלוסיות מגוונות עשוי לגלות ידע חשוב על המהלך הטבעי ועל השפעת תנאי חיים משתנים במהלך ההיסטוריה האנושית על התפתחות והתקדמות של מחלת החניכיים, כגון הרגלי תזונה, שינויי מזון ודיאטה, לחץ פיזי או פרמטרים סביבתיים אחרים אשר עשויים להיות מוכרים כגורמים חשובים. במאמר מוצג מחקר לדוגמא, אשר השווה את היקף האבנית ואובדן . ואכן, למרות ששכיחות 18- לבין דגימות של תושבי לונדון מהמאה ה 4- עצם אלבאולרית בין דגימות רומניות-בריטיות מהמאה ה האבנית העל-חניכית הייתה גבוהה באופן משמעותי ובאופן חלקי גם האבנית התת-חניכית בדגימות הרומניות-בריטיות, כמות אובדן העצם האלבאולרית לא הייתה שונה באופן משמעותי בין שתי האוכלוסיות. בהקשר זה, יכול תיאור מצב בריאות הפה של חומר ארכיאולוגי לספק תובנות מעניינות לגבי התפתחות המחלה והתקדמותה. , בעת עבודות בנייה עירוניות בווינה (אוסטריה), התגלו קברים היסטוריים ובמהלך החפירה בבית 1971 המחברים מתארים כי בשנת ) הקדומים Avars( והוערכו כשייכים לאחד היישובים האברים 8- וה 7- קברים. הקברים תוארכו חזרה למאה ה 705 העלמין נחשפו ביותר באוסטריה. בתחילה התבססו תושבים אלו על תרבות לחימה, אך בהדרגה התיישבו בכפרים קטנים שבמרכזם חקלאות וגידול בעלי חיים, אשר שינו את תזונתם בעיקר מבשר ומוצרי חלב לצריכה מוגברת של ירקות, פירות, אגוזים ותירס. בשני פרסומים קודמים תוארו עבור אוכלוסייה ספציפית זו תדירות העששת והתפשטותה וכן דפוסי ניוון הרכס האלבאולרי לאחר אובדן שיניים. מטרה המחקר הנוכחי נערך על מנת לברר את השכיחות ואת חומרת מחלת החניכיים. לשם כך נעשה שימוש בשתי שיטות אבחון שונות: ); ו-(ב) הערכת איכות ומירקם העצם של הספטום הבין-דנטלי. מטרה ABL (א) מדידה ישירה של רמת העצם האלבאולרית ( משנית הייתה להעריך כל מתאם בין חומרת מחלת החניכיים ו-(א) שיעור אובדן השיניים; ו-(ב) קיום עששת של השורשים. אווארים. גיל ומין נאמדו בשיטות פורנזיות סטנדרטיות ונרשמו ממצאי אובדן השיניים ועששת 128 נבדקו שרידי השלד של השורשים. מחלת החניכיים הוערכה על ידי (א) מדידה של רמות העצם האלבאולרית; ו-(ב) הערכה של המחיצה הבין-דנטלית. מ"מ, עששת שורשים נטתה להתקיים בשיניים עם אובדן עצם גבוה יותר, ובממוצע אבדו לפני 4.8- ממוצע רמות העצם נקבע כ אחוזים מהנבדקים אובחנו כסובלים ממחלת חניכיים, והגיל וסוג השיניים היו 90> שיניים. ללא תלות בשיטת האבחון 6.2 המוות מנבאים משמעותיים. 47.2 אחוזים לעומת 7.6 , עם זאת, ברמת השן, השתנתה נוכחותה של מחלת חניכיים במידה ניכרת בהתאם לשיטת האבחון. כלומר אחוזים מהשיניים אובחנו כבריאות, בהתבסס על רמת העצם האלבאולרית או המחיצות הבין דנטליות בהתאמה. מסקנת מחברי המאמר היא, כי המצב הפריודונטלי של שרידי השלד של תושבים אברים מימי הביניים חושף שכיחות גבוהה מאוד של אחוזים מאוכלוסייה זו הראו הרס של רקמות החניכיים). עם זאת, כאשר משווים תוצאות של חומר ארכיאולוגי, 90>( מחלת חניכיים יש לדעתם לקחת בחשבון את שיטות האבחון, הגדרת המחלה ודרך הצגת הנתונים.

Bertl K, Tangl S, Rybaczek T, et al.

Prevalence and severity of periodontal disease in a historical Austrian population. J Periodont Res 2020; 55: 931-945

36