עדכן רפואת שיניים - גיליון 170 נובמבר-דצמבר Israel Dental Update. No. 170. November December 2020

.13 הסיכון לדמנציה במתרפאים עם מחלת חניכיים מיליארד דולר (אגודת האלצהיימר, 236 הייתה 2016 העלות הישירה הכוללת של דמנציה לכלכלת המדינה בארצות הברית בשנת ). דמנציה היא מונח כללי לירידה ביכולת המנטאלית, שעלולה להפריע לפעילות היומיומית. חולי דמנציה סובלים מאובדן 2017 זיכרון, ובעקבות כך מאבדים את יכולתם לשמור על שגרת חיי היומיום שלהם וכך מגדילים את העומס על המשפחות והחברה (ארגון ). קשה לזהות ולמנוע את המחלה בשלב מוקדם, לכן ישנם מחקרים רבים שנערכו על מנת לקבוע את גורמי 2015 , הבריאות העולמי הסיכון האפשריים לאבחון מוקדם, לטיפול ולמניעה. היגיינת הפה הוגדרה כבעייה בקרב חולי דמנציה. כמה מחקרים דיווחו על כך שמתרפאים אשר סובלים ממחלת חניכיים היו בסיכון מוגבר לדמנציה, בהשוואה עם קבוצת ביקורת. עם זאת, הקשר בין פריודונטיטיס לדמנציה עדיין לא נחקר היטב, בשל מגבלות מחקר מסוימות, כגון גודל דגימה קטן, התמקדות באוכלוסייה ספציפית, התאמה לא מספקת לגורמים מערפלים, היעדר אנליזות רגישות ומקרים לא מוגדרים של פריודונטיטיס. בני אדם מבוגרים נוטים יותר לסבול מדמנציה מאשר צעירים. בנוסף, גורמים הקשורים להפחתת דמנציה במתרפאים עם מחלת חניכיים נותרים לא ידועים. מטרה במחקר הנוכחי העריכו החוקרים את הסיכון בטווח הארוך לדמנציה במתרפאים עם מחלת חניכיים באמצעות מאגר המחקר של הביטוח הלאומי בטייוואן. המטרה הייתה לחקור גם את גורמי ההגנה הפוטנציאליים לסיכון לדמנציה במתרפאים עם דלקת חניכיים. ומעלה עם מחלת חניכיים, 50 מתרפאים בגילאי 56,018 מחברי המאמר זיהו באמצעות מאגר ביטוח הבריאות הלאומי של טייוואן מבוגרים ללא מחלת חניכיים, בהתאמה לפי גיל ומין. 56,018 . לשם השוואה, נבחרה בנוסף קבוצה של 2008-2000 שאובחנו בשנים , ונערך זיהוי של מצבי דמנציה במהלך המעקב. יחסי הסיכון המותאמים 2013 ועד סוף שנת 2000 שתי הקבוצות היו במעקב משנת ) של דמנציה הקשורה למחלת חניכיים חושבו באמצעות רגרסיות של רב-משתנים. CIs אחוזים של מרווחי הביטחון ( 95- ) ו HRs ( מחברי המאמר מציינים, כי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בגיל או במין בין המשתתפים עם ובלי מחלת חניכיים, עקב שימוש שעשו בהליך של התאמת תדרים. עם זאת, התגלה כי בהשוואה למשתתפים ללא מחלת חניכיים, בקרב המתרפאים עם מחלת חניכיים היו מספרים גבוהים יותר של סובלים מיתר לחץ דם, הפרעות נפשיות, סוכרת, מחלת לב איסכמית, שבץ, יתר שומנים בדם, מחלת ריאות חסימתית כרונית, אי ספיקת לב, שחמת כבד ופגיעה מוחית טראומטית. בקרב מתרפאים עם מחלת חניכיים היו אחוזים נמוכים יותר של בעלי הכנסה נמוכה מאשר אלו ללא מחלת חניכיים. מספר החולים שהשתמשו בסטטינים ובמטפורמין וקיבלו חיסון כנגד שפעת היה גבוה יותר גם בקרב מתרפאים עם מחלת חניכיים, לעומת משתתפים ללא מחלת חניכיים. חציוני הזמן של המעקב אחר שנים, בהתאמה. 8.05- ו 7.53 משתתפים עם וללא מחלת חניכיים היו במחקר נמצא כי מחלת חניכיים הייתה קשורה לסיכון לדמנציה. הקשר בין מחלת חניכיים לבין סיכון לדמנציה היה מובהק בקרב . בקרב מתרפאים עם מחלת חניכיים, השימוש בסטטינים במטפורמין וקבלת חיסון נגד שפעת 60 גברים, נשים, ואנשים מעל גיל נקשרו לירידה בסיכון לדמנציה, בעוד שסוכרת, הפרעות נפשיות ושבץ מוחי היו גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות המחלה. מסקנות מחברי המאמר הן, כי מחלת חניכיים הינה גורם סיכון להתפתחות דמנציה, בעוד שהשימוש בסטטינים ובמטפורמין עשוי להפחית את הסיכון למחלה.

Lee CY, Chang CC, Lin CS, et al. Risk of dementia in patients with periodontitis and related protective factors: A nationwide retrospective cohort study. J Clin Periodontol 2020; 47: 1428-1436

44