עדכן רפואת שיניים - גיליון 173 מאי-יוני Israel Dental Update no.173 May-June 2021

.18 מגע אינטר פרוקסימלי פתוח בין שיקום על שתלים לבין שיניים טבעיות סמוכות כסיכון למחלה סביב השתל מחלות סביב שתלים מהוות סיבוך ביולוגי נפוץ שעלול להפחית את ההצלחה ארוכת הטווח של השתלות שיניים. מחברי המאמר מציינים כי בסקירה שיטתית ומטה אנליזה שנערכה לאחרונה דווח על שכיחות ברמת המתרפאים של מוקוזיטיס סביב שתלים אחוזים בהתאמה. שתי המחלות, מוקוזיטיס סביב שתלים ופרי-אימפלנטיטיס, מהוות 47- אחוזים ו 65- ופרי-אימפלנטיטיס כ מצבים דלקתיים של הרקמות סביב השתל הקשורים לביופילם. קיימות עדויות רבות הקושרות את רובד החניכיים בהשראת התגובות הדלקתיות הן בחניכיים סביב השיניים הטבעיות והן ברירית סביב השתל. אובדן מגע בין-פרוקסימלי בין שחזורי שתלים 66-18 קבועים לבין שיניים טבעיות סמוכות זוהה כסיבוך שיקומי נפוץ מאוד בעקבות הצבת שתלים, המתרחש בשיעורים שבין חודשים לאחר הטיפול הפרותטי. 3 אחזים בלסת התחתונה, כבר כעבור 54-37 אחוזים בלסת העליונה ובין אחוזים) חווה אובדן מגע בין-פרוקסימלי בטווח של 24.3( במחקר קבוצתי פרוספקטיבי נמצא שכמעט אחד מכל ארבעה שתלים שנה אחת. מגוון אפשרויות מוצעות כמנגנונים לתופעה זו; התיאוריה השלטת היא ששחיקה בין-פרוקסימאלית והכוחות הסגריים מקלים על תופעת הנדידה המזיאלית של השיניים הטבעיות, מצב המביא להיווצרות מגע בין-פרוקסימלי פתוח בכיוון למיקום הסטטי של מבנה העל של השתל הדנטלי שעבר אוסיאואינטגרציה. תוצאת כוחות אלו ניכרת בשיניים הטבעיות, שבהן עד לגיל מ"מ מקשת השיניים מקו האמצע עד לשן הטוחנת השלישית. בשל 5- הנדידה המזיאלית הפיזיולוגית גורמת לאובדן של כ 40 האנקילוזיס התפקודי של שתלים דנטליים, הם אינם משתתפים בנדידה המזיאלית, מצב שיכול להסביר את השכיחות הגבוהה יותר של נקודות מגע פתוחות פרוקסימליות על גבי המשטחים המזיאליים שלהם. לטענת המחברים, התופעה של מגע פתוח בין-פרוקסימלי דיסטלי עשויה להיות מיוחסת לגורמים הקשורים לכתר; עם זאת, תפקיד הסגר והגדילה הדנטו-אלבאולרית מצדיקים מחקר נוסף. מקובל כי במקרה של שיניים טבעיות קיום מגעים בין-פרוקסימליים פתוחים מאפשר דחיסת מזון ומקדם הצטברות מוגברת של רובד חיידקים המביאים לאובדן התאחיזה הקלינית ואובדן העצם. לגבי שתלים, מספר מחקרים מדווחים על שכיחות גבוהה יותר של דחיסת מזון אנכית באמברזורות של השיקום על גבי שתלים שסובלים מאובדן מגע בין-פרוקסימלי עם שן טבעית צמודה. מכיוון ששתלים רגישים יותר לתגובות דלקתיות ואובדן עצם מהיר בהשוואה לשיניים טבעיות הנפגעות ממחלת חניכיים, סבורים החוקרים כי יש לבחון את החשיבות הקלינית של גורמים מקומיים העשויים לתרום לדלקת סביב שתלים. לדבריהם, קיימות עדויות מוגבלות לגבי התוצאות הקליניות של אובדן מגע בין-פרוקסימלי באתרי שתלים. מטרה המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה לברר את הקשר בין קיום מגע פתוח בין-פרוקסימלי לבין מחלה סביב שתלים. המטרה המשנית הייתה להעריך את מדדי התוצאה לפי דיווחי המתרפאים ביחס למצב נקודת המגע. שתלים הסמוכים לשן טבעית אחת לפחות. מתרפאים עברו בדיקה קלינית 142 מתרפאים עם 61 החוקרים ביצעו מחקר חתך על .) BoP ) ודימום בעת בדיקה ( PPD ), עומק כיסי החניכיים ( GI ), מדד החניכיים ( PI להערכת מצב אזור המגע ורוחבו, וכן מדד הרובד ( המפלס הרדיוגרפי של העצם השולית נמדד באמצעות צילומי נשך שנלקחו תוך שנה. לכל אחד מהשתלים ניתן אבחון וכל הנבדקים מילאו שאלון קצר. השוואת התוצאות בין הקבוצות נבחנה באמצעות מבחני צ'י בריבוע אחוזים) 45.8( שתלים 65- נקודות מגע פתוחות. ל 1 ≥ אחוזים) היו 54.2( מהשתלים 77- ומודלים של משוואות הערכה כלליות. ב היו נקודות מגע סגורות בלבד. שתלים עם מגעים פתוחים בין-פרוקסימליים היו קשורים באופן משמעותי למוקוזיטיס סביב השתל, גבוהים GI ו- PPD , PI לפרי-אימפלנטיטיס ולשכיחות מוגברת של מחלות סביב השתלים. מצב המגע הפתוח היה קשור גם למדדי אחוזים ברמת השתל, והיא היתה כרוכה במשטח המזיאלי 54.2- אחוזים ברמת המתרפא ו 75.4 יותר. שכיחות המגע הפתוח הייתה אחוזים מהזמן. 68.5 של שחזורי השתל במשך מסקנת מחברי המאמר היא, כי מגעים פתוחים בין-פרוקסימליים בין שיקום על גבי שתלים לבין השיניים הטבעיות סמוכות מהווים מדד סיכון למחלה סביב השתל. מגע הולם בין שיקום על גבי שתלים לבין שיניים הטבעיות עשוי לתרום לבריאות הרקמות סביב השתלים.

Latimer JM, Gharpure AS, Kahng HJ, et al. Interproximal open contacts between implant restorations and adjacent natural teeth as a risk-indicator for peri-implant disease: A cross-sectional study.

Clin Oral Impl Res 2021; 32:598-607

62