עדכן רפואת שיניים - גיליון 174 יולי-אוגוסט Israel Dental Update no.174 July-August 2021

.13 השלכות קליניות ותפיסת המתרפאים לגבי הסרת שתלים

ההצלחה ארוכת הטווח של השתלת שיניים מותנית בגורמים קליניים רבים כולל מיקום התותבת ביחס לשתל, היעדר דלקת וזיהום, ועוד. לדברי מחברי המאמר, נראה כי פרי-אימפלנטיטיס הינה אחת הסיבות העיקריות לכשל של שתלים. השכיחות המדווחת של אחוזים 47.8- ל 10.5- אחוזים ברמת השתל ומ 39.3 עד 6.2- פרי-אימפלנטיטיס משתנה מאוד בשל קריטריונים שונים שאומצו: מ הוגדר בבירור כי פרי-אימפלנטיטיס הינו תהליך דלקתי סביב שתל, כולל 2018 ברמת המתרפא. בפרסום של הסדנה העולמית בשנת דלקת ברקמות הרכות ואובדן פרוגרסיבי של העצם בעקבות השינויים הראשוניים החלים בעצם לאחר ההשתלה. הם טוענים כי למרות השכיחות הגבוהה של פרי-אימפלנטיטיס, למתרפאים בדרך כלל יש תפיסה מוגבלת לגבי הסיכונים הכרוכים במחלה זו והינם מוטרדים מאוד כאשר היא מתרחשת. בנוסף, יש למתרפאים ציפיות גבוהות באופן לא מציאותי מטיפול בשתלים דנטליים, ורואים בטיפול כזה פתרון מוחלט, ללא סיבוכים, שאינו מותנה בצורך בהמשך רציף של טיפולי פה מקצועיים. עם זאת, למיטב ידיעתם, עד כה לא נחקרו ההשלכות של הסרת שתלים, במיוחד מנקודת מבטם הסובייקטיבית של המתרפאים לקראת הנכונות לעבור הליך של טיפול השתלה חוזר. כמה חוקרים המליצו על החדרת שתל חדש באותו המיקום של השתל הכושל, במיוחד במקרה של שיקום שתל יחיד. נראה כי הצבת שתל חדש מייד לאחר הסרת שתל בעקבות פרי-אימפלנטיטיס במיקום שהינו גישה זו כאופציה שאינה משפיעה לרעה על ​ נגוע באופן פוטנציאלי עשויה להיות החלטה מסוכנת. זאת למרות שהספרות מתארת שיעורי ההישרדות של השתלים החדשים. מעניין לציין כי מרבית ההחלטות הקליניות לאחר הסרת שתל מבוססות אך ורק על הנחות קליניות ועל ניסיון הרופאים ללא תמיכה של עדות מוצקת. מטרה מחקר החתך הנוכחי נערך על מנת להעריך את הסיבות להסרת שתלים ואת אפשרויות הטיפול שהוצעו לאחר מכן ולהתמקד בגורמים הקשורים למתרפאים כגון שביעות רצונם ותפיסתם לגבי הטיפול בשתלים, ונכונות אפשרית לטיפול השתלה מחדש בעקבות הסרת השתל. ) בהם נבדקו הסיבות לכישלון השתל, פרמטרים קליניים ורדיולוגיים לפני 1 ≥ במחקר השתתפו מתרפאים שעברו הסרת שתלים ( ואחרי ההסרה, ונעשתה הערכה של טיפולי הניתוח והשיקום שהוצעו למתרפאים לאחר הסרת השתלים. נרשמה שביעות הרצון של ) שימש לתיעוד דיווחי המתרפאים על תפקוד לקוי ואי נוחות המיוחסים OHIP -14( המתרפאים ופרופיל ההשפעה על בריאות הפה להסרת השתלים. שתלים. הסיבה העיקרית להסרת השתלים 45 מתרפאים עם 31 לבסוף, הוערכו גם ציפיות המתרפאים לאחר הסרת השתלים. נבחנו חודשים. ממצאים של 120.3±88.2 אחוזים). זמן הישרדות השתל הממוצע לפני הסרת שתלים היה 64.5( הייתה פרי-אימפלנטיטיס אחוזים) היו סימנים שכיחים שהתגלו בזמן הסרת השתלים. ההתערבות 37.5( אחוזים) ודימום בבדיקת מחדר 51.7( קיום זיהום אחוזים). מידת שביעות הרצון המדווחת הייתה 74.1( הנפוצה ביותר במקביל להסרת השתלים הייתה רגנרציה מודרכת של העצם הכולל היה נמוך. עם זאת, נרשם חוסר רצון מסוים של מתרפאים לעבור הצבת שתלים עתידית באותה OHIP -14- גבוהה, וציון ה המרפאה או בידי אותו איש מקצוע, וכן נצפתה עלייה מובהקת מבחינה סטטיסטית בהקפדה על שגרת תחזוקת השתל לאחר הסרת שתלים. מסקנות מחברי המאמר הן, כי פרי-אימפלנטיטיס הוא הגורם המוביל להסרת שתלים. רגנרציה מודרכת של עצם מיושמת בדרך כלל על מנת להפחית את ההשלכות הקליניות של הסרת השתלים. נראה כי הסרת שתלים אינה משפיעה על שביעות הרצון של המתרפאים ועל איכות חייהם ודווח חוסר רצון מסוים של מתרפאים לעבור הצבת שתלים עתידית באותה מרפאה או עם אותו איש מקצוע.

Gargallo-Albiol J, Tavelli L, Barootchi S, et al. Clinical sequelae and patients’ perception of dental implant removal: A cross-sectional study. J Periodontol 2021; 92: 823-832

44