עדכן רפואת שיניים - גיליון 174 יולי-אוגוסט Israel Dental Update no.174 July-August 2021

.17 הקשר בין סָמָנִים ביולוגיים מערכתיים לבין סיכון לחניכיים

הקשרים בין מחלות החניכיים לבין מחלות מערכתיות זכו לתשומת לב ועודדו מחקר שבדק את האפשרות שמחלת החניכיים מהווה סיכון התורם למחלות מערכתיות, כגון בין היתר מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות ריאות וכליות ודלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, הכיוון ההפוך, כלומר שמחלות מערכתיות משפיעות על מחלות החניכיים, לא לגמרי ברור למעט מצבי סוכרת. מחברי המאמר מדגישים כי חוסר איזון כלפי תגובה חיסונית פרו דלקתית עשוי להבהיר את הקשר בין מחלות החניכיים לבין מחלות מערכתיות ) ולהיפך, מצבים דלקתיים CRP ראקטיבי מערכתי ( C כרוניות אחרות. מחלת החניכיים קשורה לריכוזים מוגברים של חלבון מערכתיים עשויים להשפיע על דלקת החניכיים המקומית. מאז שהחל הדיווח במחקרים על קשרים כאלה בין מצב החניכיים לבין מצבים מערכתיים, התפתח אף ערעור על מושגים אלו בשל ההבנה שרוב גורמי הסיכון הידועים למחלות החניכיים, כמו גם למחלות מערכתיות שונות הינם זהים. השכלה נמוכה, מעמד סוציו-אקונומי פחות, מין, גיל, עישון, השמנת יתר, שליטה גליקמית, מתח וגורמים אחרים משפיעים על שני התחומים האלה. לעומת זאת, שאלות אלו מהוות משימות שונות לאפידמיולוגים וזאת ממספר סיבות. השאלה ברמת האוכלוסייה שבדרך נשארת פתוחה היא מדוע תגובות דלקתיות משתנות מאוד בין בני אדם. קושי נוסף ברמת הפרט, הוא שבכל פרט ישנם שילובים שונים של גורמי סיכון הן למצבים דנטליים והן למחלות מערכתיות, המשתנים כל הזמן. ואכן, כמה מחקרים הטילו ספק באשר לקיום קשר בין מחלות החניכיים לבין מחלות מערכתיות, בעיקר בשל החשדות לקיומם של גורמים מערפלים. מחקרים אחרים הטילו ספק בקיום של יחסים סיבתיים בין המצבים האלה. מחלות החניכיים קשורות לעלייה ברמות של אמצעי אבחון ברמה המערכתיות כגון כולסטרול, פיברינוגן, המוגלובין ואף השמנת יתר, שכולם מעידים על אפשרות לסיכון למחלה מערכתית. באשר לכיוון ההפוך, כלומר קיום של גורמים מערכתיים המשפיעים על בריאות החניכיים, התוצאות אינן עקביות ודו משמעותיות, למעט הקשר המטבולי למחלת חניכיים. המחברים טוענים כי הגיל הינו גורם סיכון נפוץ וידוע, המוביל להידרדרות גוברת של הפונקציות המערכתיות המלווה במחלות כרוניות וההשלכות המקומיות של מחלות החניכיים, ללא קשר אם המצבים מקבילים, עצמאיים או תלויים זה בזה. התפתחות המחלות הנפוצות ביותר הקשורות לגיל חולקות קבוצה של מנגנונים ביולוגיים בסיסיים הקשורים למצבי דלקת וחיסון. הגיל אינו קשור רק להופעה ולחומרת מחלות החניכיים אך עשוי להיות קשור גם לחשיפה לגורמי סיכון מסוימים. בנוסף, הגיל בעת הופעת המחלה והמגמות החומריות באוכלוסיות המחקר מערפלים את האפשרות לקבלת מסקנות ברורות. מצב זה נובע מכך שבני אדם בגיל זהה יציגו מאפיינים שונים של מחלות במהלך החיים, כתוצאה מהמבנה הפרטני של רגישותם והחוסן ), מכילה ציונים המסכמים את BA מפני מחלות. ההתפתחות של גורמים שווי ערך אינדיבידואלים של הגיל, הידועה כגיל הביולוגי ( כל הנתונים של ההשפעות המועילות והשליליות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו. הייחוס של הסמנים הביולוגיים לגיל הכרונולוגי שנחשב כמשקף את הרגישות הפרטנית למחלה במשך החיים. לפיכך, בני אדם מסוימים עשויים BA ) מאפשר לבנות מדד CA ( להיראות צעירים מהגיל האמיתי, הכרונולוגי שלהם, בהתייחס לבריאות כללית שלהם כמו גם בריאות הפה; בני אדם אחרים חולים יותר ממה שהיה צפוי בגילם האמיתי. מטרה מחקר זה נועד לבדוק האם המגוון של סמנים ביולוגיים מערכתיים הקשור לגיל הפרט קשור למחלות החניכיים ואובדן שיניים. המחברים ייצרו ציון גיל ביולוגי המבוסס אך ורק על מדדים מערכתיים. השאלה הייתה האם ציון כזה עשוי לשקף את ההתפלגות ההטרוגנית של גורמי סיכון פריודונטליים בתוך אוכלוסייה, ובסופו של דבר את התקדמות מחלת החניכיים ואובדן השיניים. נקבות) ממחקר הבריאות בפומרניה שבדק את הקשר בין הגיל לבין 1184 , זכרים 1072( משתתפים 2256 מחברי המאמר כללו ) פיברינוגן, ספירת LDL ), כולסטרול, ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה ( HbA 1 c הסמנים הביולוגיים המערכתיים: המוגלובין סכרתי ( תאי דם לבנים, לחץ דם והיקף המותניים. בניית ציון למדד הגיל הביולוגי אפשרה להשוות אותו לגיל הכרונולוגי בפועל של המשתתפים ולנטייתם למחלות החניכיים. המשתתפים שנראים צעירים מגילם האמיתי היו בעלי נטל מופחת משמעותית של גורמי סיכון לחניכיים, אף על פי שהיו זהים כמעט לאחרים בגילם הכרונולוגי. אם הגיל הביולוגי היה גדול מהכרונולוגי, גורמי הסיכון היו תדירים יותר, כולל עישון, היגיינת הפה, שנים עקב אחרי 10 ביקורים במרפאת השיניים, השכלה והכנסה. בקרב משתתפים בעלי גיל כרונולוגי זהה, אובדן השיניים לאחר

54