עדכן רפואת שיניים - גיליון 175 ספטמבר-אוקטובר Israel Dental Update no.175 September-October 2021

.17 גורמים המשפיעים על שכיחות פרי-אימפלנטיטיס בשתלים המוחדרים לסינוסים מקסילריים שעברו אוגמנטציה מיקום שתלים בחלק האחורי חסר השיניים במקסילה עשוי להיות מאתגר בשל גובה לא מספיק של העצם השיורית. כאשר נשמרים יחסים מספקים בין הלסתות, הרמת רצפת הסינוס עשויה לייצג אפשרות בטוחה ואמינה להגדלת הגובה הזמין של העצם על מנת ית נחקרו רבות מאז הצגתן, והראו ִ אל ָ סט ֵ נסקר ָ לאפשר מיקום של שתלים. שיטות להרמת גובה רצפת הסינוס בגישה לטרלית או טר יכולת ניבוי קלינית מצוינת לטווח ארוך והתרחשות מוגבלת של סיבוכים, תוך כדי או לאחר הניתוח. מחברי המאמר מציינים כי מטה-אנליזות שנערכו בשנים האחרונות הראו כי שיעורי ההישרדות של שתלים לחמש שנים שהוחדרו לסינוסים שעברו אוגמנטציה ית. פתולוגיות סביב שתל מייצגות את הגורם המוביל לכישלון ִ אל ָ סט ֵ נסקר ָ אחוזים לגישה הטר 94- אחוזים לגישה הלטרלית ו 98 הינם מאוחר של השתלות שיניים. על פי ההגדרה הנוכחית, פרי-אימפלנטיטיס הינו מצב פתולוגי הקשור לרובד המתרחש ברקמות סביב שתלים, ומאופיין בדלקת ברירית סביב השתל ובאובדן הדרגתי של העצם התומכת. ישנן עדויות חזקות לכך שהאטיולוגיה רבת הגורמים של מחלה זו קשורה להיסטוריה של מחלת חניכיים ועמידה נמוכה בצרכים של טיפולי פה ביתיים ותחזוקה מניעתית קבועה, אם כי נראה שהמיקרוביום הקיים סביב שתלים ובאזור החניכיים מייצג מערכות אקולוגיות שונות באופן מובהק. גורמי טינית, הימצאות עודפת של צמנט וביו-קורוזיה ָ ר ֵ סיכון אפשריים אחרים כגון עישון, סוכרת, עומס אוקלוזאלי, היעדר רירית ק נחקרו בהרחבה אך תפקידם עדיין אינו ברור. בספרות אין גם מספיק מידע לשם בירור קיומם של הבדלים בפתופיזיולוגיה ושכיחות פרי-אימפלנטיטיס בשתלים המוחדרים בעצם שלא טופלה או באתרים שעברו אוגמנטציה. במטה-אנליזה שנערכה לאחרונה, לא הצליחו החוקרים להסיק מסקנות בנושא זה, עקב האיכות הנמוכה של המחקרים שנכללו ושהיו בעלי הטרוגניות גבוהה בנוגע לדגימה של המתרפאים וכן עקב הגדרות המקרה של הסיבוכים הביולוגיים הקיימים. מטרה מחקר החתך הרב-מרכזי הנוכחי נועד להעריך את השכיחות של פרי-אימפלנטיטיס בשתלים שהוחדרו למקסילה שעברה אוגמנטציה של הסינוס ולנתח את השפעת גורמי הסיכון האפשריים. המחקר נערך בארבעה מרכזים וכלל מתרפאים שטופלו באמצעות שתלים ית. הנתונים הקליניים והאנמנזה נאספו באמצעות טופס ִ אל ָ סט ֵ נסקר ָ לאחר שעברו אוגמנטציה של הסינוס בגישה לטרלית או טר סטנדרטי. בוצעו ניתוחי רגרסיה לוגיסטית הן למשתנים ברמת השתל והן ברמת המתרפא. לאחר מכן, נבנה מודל לוגיסטי בעל אפקט מעורב לניתוח משתנים המתואמים עם התרחשות פרי-אימפלנטיטיס. שתלים שהוחדרו לסינוסים 315 שנה) עם 11.6±60.9 : נקבות; גיל ממוצע 95- זכרים ו 61( מתרפאים 156 לצורך המחקר הוערכו שנה. שבעה שתלים בשבעה מתרפאים אבדו בעבר בעקבות 18 מקסילריים שעברו אוגמנטציה במעקב שנמשך בין שנה לבין שתלים לא הראו סימנים למחלות 250 ;) אחוזים ברמת השתל והמתרפא, בהתאמה 4.5- אחוזים ו 2.2( פרי-אימפלנטיטיס שתלים נפגעו מפרי-אימפלנטיטיס 24- אחוזים) ו 10.8( שתלים התגלה מצב של מוקוזיס 34- אחוזים), ב 79.4( סביב השתלים אחוזים) בהתאמה. 9.0( 14- אחוזים) ו 10.9( 17 ,) אחוזים 80.1( 125 אחוזים). נתונים מקבילים שהוערכו ברמת המתרפא היו 7.6( בניתוח הסטטיסטי נמצא כי היסטוריה של מחלת חניכיים, הרמת סינוסים בגישה הלטרלית והרמת רצפת סינוסים בשלב אחד היו מתואמים באופן משמעותי עם התרחשות של פרי-אימפלנטיטיס. מסקנות מחברי המאמר הן, כי במחקר הנוכחי אושר כי היסטוריה של מחלת חניכיים מהווה גורם סיכון להתפתחות פתולוגיות סביב שתלים. בנוסף, הן גישת החלון הלטרלי והן הרמת גובה רצפת הסינוס בשלב אחד מייצגים גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות פרי-אימפלנטיטיס.

Stacchi C, Troiano G, Rapani A, et al. Factors influencing the prevalence of peri-implantitis in implants inserted in augmented maxillary sinuses: A multicenter cross-sectional study. J Periodontol 2021; 92: 1117-1125

50