עדכן רפואת שיניים - גיליון 180 יולי-אוגוסט Israel Dental Update no.180 July-August 2022

.17 הישרדות שתלים דנטליים קונבנציונליים

במקסילה אטרופית בשילוב שתלים זיגומטיים

לדברי מחברי המאמר, שתלים דנטליים דורשים נפח עצם וצפיפות מספיקים לשילוב מוצלח של אוסאואינטגרציה. שיקום פרוטתי הנתמך על שתלים בעצמות לסתות שעברו ספיגה מהווה אתגר גדול, במיוחד בלסת העליונה האחורית. הוצעו מספר טכניקות לניהול הלסת העליונה המשוחזרת כדי לשפר את היציבות של שתלים דנטליים. בין אלה, שתלים המעוגנים בזיגומה הצליחו לספק בלסת העליונה תמיכה אחורית לתותבות. טכניקה זו, שהוצגה ופותחה על ידי ברנמרק כדי להימנע מהשתלת עצם, כוללת החדרת שניים עד ארבעה שתלים דנטליים קונבנציונליים בלסת העליונה הקדמית, בנוסף לשתלים הזיגומטיים הדו-צדדיים. למרות ששתלים קדמיים אלו חשובים ליציבות הצולבת של הקשתות, רוב המחקרים הכוללים שתלים זיגומטיים מתמקדים אך ורק בדיווח על שיעור ההישרדות של השתלים האלו ומשמיטים את המידע על השתלים שנים של השתלות שיניים קונבנציונליות בלסת עליונה מחוסרת שיניים מהווה 5 הקדמיים הרגילים. שיעור ההישרדות הכולל של אחוזים לאחר 96.5 אחוזים. סקירה שיטתית המכסה תקופות מעקב ארוכות יותר הצביעה על שיעור הישרדות של 96.7 שנים. המחברים טוענים כי למיטב ידיעתם, רק סקירת ספרות אחת דיווחה על שיעור ההישרדות 20 אחוזים לאחר 91.2- שנים, ו 10 מחקרים שנכללו 32 של שתלים קדמיים קונבנציונליים המונחים בשילוב עם שתלים זיגומטיים. ממצאים אלו, המבוססים על השתלים הרגילים. עם זאת, תקופות המעקב השתנו, ונעו בין חודש 3297 אחוזים מבין 95.9 במחקר, הראו שיעור הישרדות של חודשים, והמחקרים הכלולים חסרו הומוגניות בפרוטוקולי הטיפול שהיו בשימוש, עם שונות במספר השתלים הזיגומטיים 84- ל והקונבנציונליים. מטרה לצורך השלמת פערים אלו, העריכו המחברים את שיעור ההישרדות של שתלים קדמיים קונבנציונליים שהונחו בשילוב עם שתלים מתרפאים רצופים שקיבלו 72- זיגומטיים על פי טכניקת ברנמרק וזיהו גורמי סיכון לכישלון. החוקרים אספו נתונים בדיעבד מ , על פי הטכניקה המקורית של ברנמרק. ניתוח קפלן-מאייר בוצע לצורך הערכת שיעור ההישרדות, ומודל 2018 עד 1998- טיפול מ שתלים במקסילה אטרופית, עם מעקב 236 רגרסיה הישרדותית שימש כאשר המתרפא היווה את הגורם האקראי. בסך הכל נכללו אחוזים לאחר 94.8 , אחוזים לאחר שנה 95.3 שנים. הניתוח הסטטיסטי הראה שיעורי הישרדות מצטברים של 12.1 ממוצע של שנים. מבחני 20- אחוזים ב 67.7- שנים ו 15- אחוזים ב 81.6 , שנים 10 אחוזים לאחר 90.5 , שנים 5 אחוזים לאחר 93.0 , שנתיים מ"מ היה 10- הרגרסיה ההישרדותית הראו קשר בין ברוקסיזם לבין כשל בשתל ושתלים הנושאים תותבת על. לשתלים הקצרים מ זמן הישרדות נמוך משמעותית. לא נמצא קשר מובהק בין מספר השתלים הקדמיים לבין שיעור ההישרדות. מסקנות לדברי המחברים, נמצאה הישרדות מקובלת של שתלים קונבנציונליים קדמיים לטווח ארוך. גורמי סיכון משמעותיים לכישלון היו מ"מ. 10- חריקת שיניים, תותבות על ושתלים קצרים מ

Vrielinck L, Blok J, Politis C. Survival of conventional dental implants in the edentulous atrophic maxilla in combination with zygomatic implants: A 20‑year retrospective study. Int J of Implant Dent 2022; doi.org/10.1186/ s40729-022-00425-3.

50