עדכן רפואת שיניים - גיליון 184 מרץ-אפריל Israel Dental Update no.184 March-April 2023

.18 אורך החיים של שיניים במתרפאים עם מחלת החניכיים

מחברי המאמר מציינים, כי הטיפול במחלת החניכיים מבוסס על התערבויות הניתנות בשלבי טיפול שונים. המטרה העיקרית של השלב הראשון והשני של הטיפול הוא הקמת בקרת זיהומים נאותה על ידי הפחתת עומס החיידקים מתחת לרמת סף אינדיבידואלית של דלקת/מחלה. התנהגות בריאותית אסטרטגית להקל על המוטיבציה של המתרפא להגיע לרמות גבוהות של בקרה וניהול של הרובד הסופרינגיבאלי בביצוע עצמי והרגלי אורח חיים כגון עישון, הינם המפתח בטיפול החיוני של המתרפא בטיפול במחלת החניכיים. כהשלמה לטיפול העצמי של המתרפא, נעשה טיפול על חניכי ותת-חניכי מקצועי בעזרת מכשור המשמש לשינוי הסביבה האקולוגית של תת החניכיים באמצעות שיבוש הביופילם המיקרוביאלי והסרה של משקעים מסוידים, ודיכוי הדלקת של הרקמות הרכות. לאחר השלב השני, נעשית הערכה מחדש על מנת לברר את הצורך בטיפול כירורגי נוסף (שלב שלישי של הטיפול) או התחלה ) (שלב הטיפול הרביעי). הטיפול בשלב הזה מורכב ממספר הליכים המבוצעים במרווחי SPC של תוכנית טיפול החניכיים התומך ( זמן נבחרים, על מנת לסייע למתרפאים עם מחלת החניכיים בשמירה על בריאות הפה. הערכה תקופתית כזו נקבעת לאחר הטיפול ) וכוללת עדכון של ההיסטוריה הרפואית הכללית והאורלית, בדיקת הרקמות הרכות, בדיקת APT הראשוני הפעיל של חניכיים ( השיניים, הערכת מצב החניכיים, סקירה רדיוגרפית, הסרת מרבצי רובד החיידקים מאזורי חריץ וכיס החניכיים, סילוק אבנית, הקצעת שורשים, ליטוש השיניים וסקירת יעילות בקרת הרובד של המתרפא. נהלים אלו מכוונים למנוע הישנות והתקדמות של מחלות החניכיים ולמנוע או להפחית את שכיחות אובדן השיניים. מספר מחקרים הראו את היעילות של טיפול חניכיים פעיל וטיפול חניכיים תומך בשמירה על בריאות חניכיים לטווח ארוך ומניעה של אובדן השיניים במתרפאים עם מחלת החניכיים. מטרה ) להעריך את היעילות של טיפול חניכיים פעיל בתוספת קבועה של טיפול 1 : המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי נערך על מנת ) להעריך את הגורמים 2 ; שנה במתרפאים הרגישים למחלת החניכיים 30 תומך בשמירה על שיניים, במהלך תקופת מעקב של מתרפאים עם מחלת החניכיים, סווגו רטרוספקטיבית כסובלים ממחלת החניכיים 154 . הפרוגנוסטיים הקשורים לאובדן השיניים בפרקטיקה פרטית, נרשמו למחקר זה. לאחר הערכה של החניכיים, 1986- ו 1984 אשר טופלו בין השנים C - B ודרגה IV - I בשלבים קיבלו המתרפאים טיפול לא ניתוחי ואחריו ניתוחי חניכיים, טיפול ליישור השיניים וסדים לקשירת השיניים, במידת הצורך. טיפול שנה. הישנות המחלה טופלה באמצעות הקצעת 30 חודשים על פני תקופה של 6-3 החניכיים התומך כלל תוכנית ריקול קפדנית כל ) בסוף הטיפול הפעיל TO שורש בתת-החניכיים או ניתוח באמצעות מתלה. משתנים של השיניים ושל החניכיים נמדדו בקו הבסיס ( ) שנים. נותחו מודלים מעורבים להעריך את הגורמים הפרוגנוסטיים הקשורים וניתוחי הישרדות T 3( 30- ) ו T 2( 25 ) ולאחר T 1( לאובדן שיניים. שיניים). שיניים שנחשבו לא ראויות לטיפול נעקרו במהלך הטיפול 4083( מתרפאים 154 בתחילת המחקר היו נתונים זמינים על 3910 שיניים מתוך 140 , שנים של טיפול חניכיים תומך 25 אחוזים). לאחר 0.3 ,13( אחוזים) ובהערכה מחדש 3.9 ,160( הפעיל 482( מתרפאים 20 , שנים 30- ו 25 מתרפאים מסיבות הקשורות לחניכיים). בין 18- ב 24( אחוזים) אבדו 3.6( מתרפאים 154- ב אחוזים) 5.1( שיניים 201 מתרפאים מסיבות של החניכיים). בסך הכל אבדו 14- ב 15( אחוזים) אבדו 2( שיניים 61- שיניים) נשרו, ו של IV או שלב III שנות טיפול חניכיים תומך. מודלים מעורבים הצביעו על כך ששלב 30 מסיבות הקשורות לחניכיים) במשך 39( . מחלת חניכיים II או שלב I מחלת החניכיים היו קשורים לאובדן שיניים גדול יותר במהלך טיפול החניכיים התומך, בהשוואה לשלב ) הגיל, המין (זכר), T 3- T 1( כללית הראתה ממצאים מובהקים סטטיסטית בהשוואה למחלה מקומית. בשלבי טיפול החניכיים התומך ונוכחות של טיפול T 1- ו T 0 , אובדן עצם בבדיקות 3- ו 2 ניידות שיניים בדרגות T 1- ו T 0 שיניים טוחנות, עומק הכיסים בבדיקות של שורש וכתר היו קשורים באופן משמעותי סטטיסטית לאובדן שיניים. מסקנות מחברי המאמר קובעים, כי טיפול חניכיים וטיפול חניכיים תומך מחמיר יעילים בשמירה על רוב השיניים במתרפאים עם מחלת שנה, וקיימים גורמים פרוגנוסטיים הקשורים לאובדן השיניים כגון הגיל, המין, קיום שיניים 30 החניכיים מתונה או מתקדמת במשך טוחנות, עומק הכיס, אובדן העצם ונוכחות של טיפולי שורש וכתרים.

Agudio G, Buti J, Bonaccini D, et al. Longevity of teeth in patients susceptible to periodontitis: Clinical outcomes and risk factors associated with tooth loss after active therapy and 30 years of supportive periodontal care. J Clin Periodontol 2023; 50: 520-532

52