עדכן רפואת שיניים - גיליון 187 ספטמבר-אוקטובר Israel Dental Update no.187 September-October 2023

.10 הערכה של שחרור טיטניום לאחר טיפול בלתי ניתוחי בפרי-אימפלנטיטיס

לדברי מחברי המאמר, סקירה שיטתית עדכנית בה השתמשו בהגדרת המקרה של פרי-אימפלנטיטיס העריכה את שכיחות המחלה אחוזים ברמת השתל. נמצא גם שבמתרפאים אשר מצייתים לתוכניות תחזוקה רגילות יש 5.4- אחוזים ברמת המתרפא וב 10.1- ב אחוזים). 18.8 אחוזים לעומת 9.0( כמעט חצי מהשכיחות החציונית של פרי-אימפלנטיטיס, לעומת אלו שאינם מצייתים להוראות לכן, לדעתם חשוב לזהות סוגים של התערבויות לא ניתוחיות מתאימות להסרת הביופילם, וכתוצאה מכך להפחית את שכיחות המחלה. פרי-אימפלנטיטיס מאופיינת בדלקת ואובדן עצם תומכת סביב השתל. מצב זה קשור עם גורמי סיכון שונים כולל היסטוריה של מחלת חניכיים כרונית, בקרת רובד לקויה, וחוסר טיפולי תחזוקה שוטפים. גורמי סיכון/אינדיקטורים נוספים שהיו נושאים למחקר כוללים סוכרת, עישון, עודף צמנט תת-רירי, חוסר רקמות קרטיניות, נקודות מגע פתוחות, שחזורים בעלי קווי מתאר ). בלי קשר לגורמי הסיכון הקשורים, תחזוקה ביולוגית מקצועית וביתית של השתל שמטרתה Ti בולטים, והמסת חלקיקי טיטניום ( הסרת הביופילם הינה קריטית להצלחה ארוכת טווח. בין הגורמים הרבים שתורמים לפרי-אימפלנטיטיס, התפקיד הדלקתי של ) שמקורם בסביבה החולה של שתלים זוכה לתשומת לב רבה. מספר מחקרים עצמאיים דיווחו על i - TiPs חלקיקי טיטניום מומסים ( i - TiPs גבוהות באופן משמעותי יותר במקרים של פרי-אימפלנטיטיס לעומת שתלים בריאים. השאלה לגבי הקישור של i - TiP רמות לדלקת הרסנית סביב השתל עוררה עניין מדעי במחקר על התפקיד של פירוק ביולוגי של טיטניום בקשר לתוצאות הקליניות סביב השתל. בעבר דווח כי ההתפרקות של פני השטח של טיטניום דו חמצני ושחרור טיטניום אפשרית באמצעות קורוזיה ביולוגית של השתל, מחיכוך במהלך ההחדרה, מחיכוך בחן השתל לאבטמנט, ומתוך בלאי במהלך טיפולי ניקוי, אימפלנטופלסטיקה, או שיטות אחרות לחיטוי. קורוזיה ביולוגית מתרחשת במהלך עליה בחומציות המקומית עקב חיידקים אצידוגנים וההשפעות עם פוטנציאל לאלקטרוכימיה של טיטניום. אחד מהמסלולים הנפוצים ביותר של שחרור חלקיקי טיטניום עשוי להיות באמצעות פעולת המכשור להיגיינה במהלך טיפולי תחזוקה והוכח כי השימוש במברשות ניילון לניקוי טיטניום מביא לשחרור של פחות חלקיקי טיטניום. מטרה המחקר הנוכחי נערך על מנת לקבוע אם השימוש בטיפול לא ניתוחי של שתלים דנטליים שנועד לדמות טיפול שיניים רגיל (קירטות טיטניום על שתלים והשקיה במי מלח) יגדילו את קצב שחרור הטיטניום מהשתל לרובד של הסביבה בהשוואה לטיפול ספציפי בשתל (מברשת מפולימר והשקיה עם מלח). המטרה המשנית הייתה לקבוע אם הגישה הספציפית לשתל ללא ניתוח הטיפול הביאה לתוצאות קליניות חיוביות. לשם המחקר, גויסו מתרפאים הסובלים מפרי-אימפלנטיטיס לניסוי קליני אקראי סומא, בקבוצות מקבילות. השתלים חולקו באופן ) או טיפול ספציפי לשתל המורכב ממברשות פולימר סיבוביות (קבוצת Mech אקראי לטיפול מורכב מקבוצת קירטות טיטניום ( ). שחרור טיטניום רובד בתת-הרירית סביב השתל לפני הטיפול ושמונה שבועות לאחר הטיפול הוערך כתוצאה העיקרית. Imp חולקו אקראית 18 , משתתפים השלימו טיפול 34 . עומק הכיס סביב השתל, דימום ותפליט בעת הבדיקה, הוערכו והשוו בין קבוצות . הקבוצות היו דומות עבור רמות הטיטניום ועומקי הכיסים בקו הבסיס. נמצאה נטייה לפירוק Imp לקבוצת 16- ו Mech לקבוצת . בקבוצה זו הייתה ירידה משמעותית בעומק הכיסים Imp לאחר הטיפול בהשוואה לקבוצת Mech בקבוצת 10 טיטניום גדולה פי לא הייתה מובהקת. Mech לאחר הטיפול, בעוד שההפחתה בקבוצת מסקנות ), הייתה ירידה משמעותית Imp במקרים של פרי-אימפלנטיטיס המטופל באופן לא כירורגי עם מכשירים ספציפיים לשתלים (קבוצת . שיפור זה נקשר למגמה של שחרור פחות טיטניום לרובד סביב השתל על ידי Mech יותר בעומק הכיסים לעומת קבוצת הטיפול הטיפול הבלתי אברזיבי.

Daubert D, Lee E, Botto A, Eftekhar M, et al. Assessment of titanium release following non- surgical peri-implantitis treatment: A randomized clinical trial. J Periodontol 2023; 94: 1122-1132

38