עדכן רפואת שיניים - גיליון 187 ספטמבר-אוקטובר Israel Dental Update no.187 September-October 2023

.12 פיתוח שרפים דנטליים ביו-אקטיביים לרפואת שיניים משקמת

לדברי מחברי המאמר, עששת משנית מתפתחת באזורי סטגנציה של ביופילם, כגון שולי החניכיים והמרווחים בין השיניים, שבהם הביופילם הדנטלי יכול להתפתח יחסית ללא הפרעה. נגעי עששת משנית בשולי החניכיים של שחזורים העשויים מחומרים מרוכבים נפוצים פי שתיים מאשר באזורים אחרים. השכיחות הגבוהה יותר קשורה לעלייה בהצטברות הרובד ליד שולי החניכיים V ו- II מסוג אחוזים מהמקרים 70- ולפגמים בהתאמת החומר המשקם לעומת סוגים של חומרי שיקום אחרים. על פי מחקר חתך שנערך בעבר, ב היה צורך בהחלפת השיקום במקרים אלו. לחומרים מבוססי שרף חסרונות ידועים, למרות המוניטין שלהם כחומרי השיקום הדנטלי הנפוצים ביותר כיום. מרבית המחקרים השיטתיים הבודקים את ההישרדות של חומרי שרף ודבקים דנטליים מצביעים על כך כי עששת משנית מהווה את הסיבה העיקרית לכשלים ולהפחתת תוחלת החיים של שיקומים מבוססי שרף. במתרפאים עם סיכון גבוה לעששת, בהם קיימת בקהילה המיקרוביאלית שליטה של חיידקים אצידוגניים בעלי סבילות לחומצות, מתפתח מצב הגורם להידרדרות הנגרמת על ידי חומצה של ממשק הקשר ו/או החומר עצמו ואובדן מינרלים סביב השחזורים. בנוסף, חומרים על בסיס שרף עוברים פירוק ביולוגי בחלל הפה. כתוצאה מהבנת בעיות אלו, נראית בעשורים האחרונים צמיחה אקספוננציאלית בפיתוח של , פרסם 2022 חומרים דנטליים משקמים הכוללים יישומים אנטי-מיקרוביאליים, לטיפול מניעה והתקדמות של עששת משנית. בשנת הצהרת מדיניות בנושא זה, המדגישה את המאפיינים הכלליים של חומרים ביו-אקטיביים, כגון השפעות מועילות/רצויות FDI ה של חומרים המשמשים לשיקום הפה והשפעות מקומיות הכוללות תגובות ביולוגיות, כוונות והליכי הריפוי. מנקודת המבט הדנטלית המשקמת, "ביואקטיביות" מייצגת גישות כנגד עששת ברמת החומר, בעיקר אלה הכוללות מודולציה של הביופילם הקריוגני, מניעת אובדן מינרלים, ופיתוח עמידות פולימרית בפני פירוק על ידי חומצות, אנזימים וחיידקים. המחקרים על חומרים ביו-אקטיביים בשני העשורים האחרונים סיפקו מידע ותובנות להמשך הפיתוח של נושא זה, והתקדמות זו הניעה ואפשרה למוצרים חדשים בשטח רפואת השיניים להגיע לשוק. ישנם חומרים ביו-אקטיביים שונים אשר שולבו בחומרים דנטליים על מנת להשיג עיצוב רב תכליתי. נכון לעכשיו, האתגר העיקרי של פיתוח שרף ביואקטיבי הוא זיהוי יעיל ובטוח של חומרים נוגדי עששת שאינם פוגעים בתכונות החומר הסופיות ומציגים ביצועים משביעי רצון לטווח ארוך וביטוי קליני חיובי. מטרה הסקירה הנוכחית מתמקדת במאמצים המתמשכים לגבש שרפים ביו-אקטיביים חדשים תוך שימוש בחומר אחד או במספר גורמים לשיפור היעילות הנוגדת לביופילם או להשיג פונקציונליות מרובות, כגון רמינרליזציה ופעילות אנטי-מיקרוביאלית ומונעת פירוק. המחברים מצביעים על המורכבות המקיפה של האילוצים והאתגרים בהם נתקלים החוקרים בתהליך הפורמולציה, התנאים המוקדמים הקשורים לביצועים הקליניים, הישימות המיועדת של החומרים וההתקדמות הנוכחית בשימוש הקליני. יתר על כן, הם מזהים נקודות תורפה מכריעות המתעוררות במהלך פיתוח חומרים דנטליים, כולל אגרגציה של חלקיקים, שינויים בצבעי החומר, רגישות להידרוליזה, ואובדן תכונות הליבה הפיזיקו-מכאניות של חומרי המטרה. מסקנות לדעת החוקרים, ייעול השימוש בתחמוצות מתכת ופולימרים אנטיבקטריאליים יחד עם אסטרטגיות הממזערות את החסרונות המתמשכים ועם הערכות פרה-קליניות באיכות גבוהה יכול להתמודד עם האתגר המתמשך של הישנות נגעי עששת סביב שחזורי שרף מרוכב ולהשפיע באופן משמעותי על אפשרות השימוש הקליני בחומרים אלו. הערה של פרופ' ארוין וייס בעבר ראש בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב ומנהל המחלקה לשיקום הפה, הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים מרבית המחקרים הקליניים על חומרי שחזור קומפוזיטים (שרפים מרוכבים) מצביעים על עששת משנית כסיבה העיקרית לכישלון וקיצור תוחלת חיי השחזור. בעשורים האחרונים מחקרים רבים עוסקים בפיתוח תוספים ביואקטיביים לקומפוזיטים, כך שבנוסף לשימושם כחומר מילוי

44