עדכן רפואת שיניים - גיליון 187 ספטמבר-אוקטובר Israel Dental Update no.187 September-October 2023

.20 גורמי סיכון וייצוג קליני המעידים

על שבר שורש אנכי בשיניים שטופלו אנדודונטית

) מוגדר כשבר לאורך ציר השורש של שן, שיכול להופיע כשבר לא שלם (המערב רק היבט אחד של השורש) VRF שבר שורש אנכי ( או כשבר שלם (הנמשך מצד אחד של השורש לצד הנגדי). בשלבים מאוחרים עלול שבר בשורש להתפתח ולגרום לשן להתפצל, מצב המאופיין על ידי הפרדה של שני חלקי השורש. ללא כל ספק, שבר הוא אחד האירועים המתסכלים ביותר לאחר או במהלך טיפול היא תופעה בעלת מספר VRF שורש, מכיוון שהוא בדרך כלל מביא לעקירת השורש או השן הפגועים. מספר מחקרים דיווחו כי רב של גורמים. גורמי הסיכון המוקדמים לשבר כוללים אובדן חומר כותרת השן, סדקים קיימים, שינויים בתכונות הביומכניות של הדנטין ושינויים מיקרו-מבניים הקשורים לגיל, אנטומיית השורש, מיקום השן ופעילות פרה-תפקודית קבועה. גורמי סיכון תורמים הקשורים לאטיולוגיה של שברים כאלה כוללים: הסרה מוגזמת של חומר הדנטין במהלך הכנת תעלת שורש החדרה לא מתאימה ), לעיתים ETT מופיעים בדרך כלל בשיניים מטופלות אנדודונטלית ( VRF של מבנה, חשיפה לחומרי חיטוי אנדודונטיים. למרות ש- אחוזים. מגוון רחב זה 25- ל 3.7 בשיניים עם טיפולי שורש נעה בין VRFs הם נצפים גם בשיניים חיות. דווח כי השכיחות של עשוי להיות מוסבר על ידי הקושי לאבחן את השברים, קריטריוני הכללה הטרוגניים, ונהלי אבחון שונים בין המחקרים לבין אימות או באמצעות אקספלורציה כירורגית של צד השן המעורב או VRF . דווח כי ראיה ישירה הינה תקן הזהב לאישור VRF הנוכחות של בשלבים מוקדמים עדיין מאתגר מכיוון ששברים כאלה אינם בהכרח גורמים לכאב או לאי נוחות VRFs לאחר עקירת השורש. זיהוי עבור המתרפא. שברים אלו בדרך כלל מתגלים באחור, מצב אשר מביא לכך שאבחנה מוקדמת כמעט בלתי אפשרית. לאחר זמן השיניים המושפעות עשויות להציג סימנים קליניים ותסמינים כגון עליה בעומק הכיס המקומי בחניכיים, רגישות לניקוש, נפיחות, ניידות מוגברת, היווצרות פיסטולה ו/או שינויים בצילומי רנטגן. עם זאת, ממצאים קליניים ורדיולוגים מעורפלים מסבכים את ומעכבים את האבחון ממצבים פתולוגיים אחרים. עקירה בזמן של שיניים שבורות באופן אנכי עשויה למנוע את VRF הזיהוי של VRF הביטוי של פגמים נרחבים בעצם סביב השורש, אשר עלולים לעכב טיפולים נוספים כגון שחזורים על גבי שתלים. האבחנה של עדיין נותרה אחת המשימות הקשות ביותר במהלך המעקב של שיניים עם טיפולי שורש. מטרה הסקירה השיטתית ומטה-אנליזה הנוכחיים נערכו על מנת לזהות סימנים או תסמינים קליניים ספציפיים וכן גורמים מוקדמים אשר בשיניים שעברו טיפולי שורש. VRF בסבירות רבה קשורים לנוכחות Ovid , Scopus דרך PubMed , EMBASE דרך MEDLINE במאגרי המידע האלקטרוניים 2022 שני חוקרים סקרו בחודש אוקטובר לחיפוש מחקרים קליניים, שבהם נעשתה הערכה של התופעות הקליניות או גורמי סיכון פוטנציאליים הקשורים Web of Science ו- . הסיכון להטיה הוערך באמצעות סולם ניוקאסל-אוטווה. מטה-אנליזות של יחסי סיכויים בוצעו בנפרד עבור מספר סימנים VRF ל- .) VRF ללא 2388- ו VRF עם 489( שיניים 2877 מקורות אשר דווחו על 14 או תסמינים וגורמי סיכון. בניתוחי המטה אנליזה נכללו לגבי הממצאים הקליניים, נוכחות של פיסטולה, עומקי כיסי חניכיים מוגברים, נפיחות/מורסה ורגישות לניקוש היו קשורים באופן . אף אחד מגורמי הסיכון שהוערכו (מין, סוג שיניים, מיקום השן, מבנים, שיקום לא ישיר וחדירה אפיקלית VRF מובהק לנוכחות של . VRF של מילוי תעלת השורש) לא נמצא קשור באופן משמעותי לנוכחות של מסקנות בשיניים לאחר טיפולי שורש: נוכחות של פיסטולה, VRF ארבע תופעות קליניות זוהו כסימנים או תסמינים המשמעותיים ביותר ל עומקי כיסים מוגברים, נפיחות/מורסה ורגישות לניקוש. אף אחד מגורמי הסיכון שהוערכו לא הצביע על קשר משמעותי עם שבר שורש אנכי. הערה של ד"ר יצחק אברמוביץ מנהל המחלקה לאנדודונטיה, הפקולטה לרפואת שיניים בית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים סדק אורכי בשן לאחר טיפול שורש הינו אחת האבחנות המתעתעות ביותר באנדודונטיה. אבחנה שגויה של סדק עלולה לגרור עקירה מיותרת. מאידך, החמצת אבחנה כזו עלולה לגרום חידושי טיפולי שורש ו\או טיפול תרופתי מיותרים, נזק מתמשך לרקמות

64