עדכן רפואת שיניים - גיליון 189 ינואר-פברואר Israel Dental Update no.189 January-February 2024

.5 טיפול תרופתי בהפרעות טמפורומנדיבולריות וכאב אורופציאלי ) מהוות טווח של מצבים מוסקולו-סקטליים וניווניים. הגורמים TMD מחברי המאמר מציינים, כי הפרעות טמפורומנדיבולריות ( הם שינויים במיקום הדיסק התוך מפרקי או היפראקטיביות של שריר לא תקין. התסמינים העיקריים כוללים TMD המובילים ל- אחוזים מהאוכלוסייה מראים 25- קליקים במפרקים, הגבלת תנועה וכיווץ בשרירי הפנים המכונה כאב אורופציאלי. ההערכה היא ש , בעוד שרק אחוז זעיר מגלה צורך בטיפול. יתר על כן, שכיחות התסמינים גבוהה בהרבה בנשים מאשר בגברים. TMD סימנים של מראים תקלה בדיסק TMD אחוזים מהסובלים מ- 70- שנים. למעלה מ 50- ל 20 הגיל הממוצע של המתרפאים עם תסמינים נע בין המפרק בתור הגורם, בעוד שבחולים סימפטומטיים יש שינוי קריטי גם ברמת העצם. השינויים הנצפים הם שחיקה והידרדרות של הסחוס המפרקי ושל הליכי הרמודלינג של העצם. אפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לחומרת חוסר האיזון הפנימי של המפרק ותופעות ניווניות של העצם. ישנם טיפולים לא פולשניים או עם פולשנות מינימלית למתרפאים בשלבים הראשונים של הפרעות במפרק. במקרים הנמצאים בשלב מתקדם או מורכב, החולים נדרשים להחלפות מפרקים או טיפולים פולשניים. כאשר ההסתגלות ויכולת הרמודלינג של הדיסק חריגה, מתרחשות תופעות של אוסטיאוארתריטיס. שינויים משמעותיים כוללים שינוי של מרכיבי עצם שעלולים לכלול כאב TMDs כגון השטחה של המפרק, ירידה בפוסה הגלנואידית והשטחה של הדיסק המפרקי. האופי המגוון של מיופציאלי, ארתרלגיה, תזוזת הדיסק ודלקת מפרקים ניוונית, תורמים למורכבות ההצגה הקלינית שלהם. מתרפאים חווים לעתים קרובות תסמינים כגון כאב במהלך הלעיסה, תנועת לסת מוגבלת, רעשי מפרקים וכאבים מופנים לאזור הראש והצוואר. יתר על כן, יכולים להוביל למחלות נלוות נוספות, כולל כאבי ראש, הפרעות שינה, ומצוקה פסיכולוגית. TMDs מכוונים למנגנונים הפתופיזיולוגיים הבסיסיים, על מנת להקל על הכאב, לשפר את תפקוד TMDs התערבויות פרמקולוגיות בניהול ) נותרו אבן יסוד בטיפול NSAIDs המפרקים ולשפר את הרווחה הכוללת של המטופל. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות ( התרופתי, עקב ההשפעות משככות הכאבים והאנטי דלקתיות באמצעות עיכוב של אנזימי ציקלואוקסיגנאז. תרופות להרפיית שרירים כגון בנזודיאזפינים וציקלובנזפרין, פועלות על ידי הפחתת ההיפראקטיביות בשרירים והקלה על תסמינים הקשורים בשרירים. מטרה . TMD סקירת הספרות השיטתית והמטה-אנליזה נועדה להעריך את הטיפולים התרופתיים העיקריים בכאב אשר נגרם על ידי . הניסויים 01/02/2023 עד לתאריך Lilacs ו- Pubmed , Web of Science החוקרים ביצעו חיפוש שיטתי של מאגרי המידע של מאמרים נכללו בסקירה שמונה מחקרים. 830 הקליניים שנבחרו עסקו בתרופות המשמשות בתפקוד טמפורומנדיבולרי לקוי ומתוך הן ללא ספק NSAIDs הן התרופות הנפוצות ביותר וכי ניתן להסיק מהסקירה ומהמטה-אנליזה כי NSAIDs החוקרים מציינים כי , במקרה NSAIDs תרופות יעילות מאוד לטיפול בכאב חריף והן גם סוג התרופות הבטוחות ביותר. אופיודים הם תרופות התחליף ל של חולים עם דימום קודם של מערכת העיכול או במקרה של כאב אקוטי מתון/חמור של המפרק. קורטיקוסטרואידים משמשים תמיד לטיפול בכאב אקוטי בינוני/חמור, לעומת זאת, הבחירה הראשונית היא בזריקה תוך מפרקית. גורמי הרפיה של שרירים הן התרופות הנבחרות עבור התכווצויות אקוטיות ומשמשות אף לטיפול בכאב כרוני וכך גם תרופות נוגדות דיכאון, נוגדי פרכוסים ובנזודיאזפינים המשמשים לטיפול בכאב מיופציאלי כרוני. החוקרים מציינים כי תרופות אלו צריכות שימוש זהיר והתועלת שלהן טמונה גם בהקלה על הפרעות שינה. מסקנות הטיפול בכאב אורופציאלי הינו עדיין אתגר משמעותי עבור רפואת השיניים. החוקרים מסיקים שלא קיימת תרופה שהינה הבחירה הראשונה בטיפול בכאב טמפורומנדיבולרי. עם זאת, על הרופא לאבחן את סוג הכאב והסיבה האטיולוגית לכאב כך שניתן לטפל ולנהל את המתרפא באופן תרופתי.

G Minervini, R Franco, S Crimi, et al. Pharmacological therapy in the management of temporomandibular disorders and orofacial pain: A systematic review and meta- analysis. BMC Oral Health 2024; 13; 24(1): 78

24