עדכן רפואת שיניים - גיליון 189 ינואר-פברואר Israel Dental Update no.189 January-February 2024

.19 השתלת שיניים בחולי סרטן

המקבלים מינון גבוה של תרופות נוגדות ספיגה

מחברי המאמר מציינים, כי טיפולי השתלת שיניים נחשבים כטיפול בטוח וצפוי, אשר עבור רוב המתרפאים מביא לשיפור באיכות ). עם זאת, טיפול ההשתלה נחשב להתוויית נגד בחולים המקבלים תרופות נוגדות ספיגה OHLQoL חיים הקשורה לבריאות הפה ( , שהינו תופעת לוואי של תרופות )MRONJ ), עקב הסיכון לפתח אוסטאונקרוזיס של הלסתות הקשור לתרופות ( HDAR במינון גבוה ( ). תרופות אלו משפיעות על תהליך הרמודלינג של העצם והן נרשמות לחולים עם אוסטאופורוזיס, סרטן עצמות AR נוגדות ספיגה ( תלוי במינון הניתן בכל פעם, תדירות המתן ומשך זמן הטיפול. אפשרות MRONJ גרורתי, או מיאלומה נפוצה. הסיכון להתפתחות ), אך גם טיפולים אלו מתוארים כגורמי סיכון RDPs טיפול דנטלי חילופי למטופלים בתרופות נוגדות ספיגה כולל תותבות נשלפות ( עקב אפשרות לטראומה. שחזורים קבועים הנתמכים בשתלים הם בעלי פוטנציאל להיות נוחים יותר לגבי MRONJ להתפתחות של הלעיסה, האסתטיקה ותפקוד הדיבור מאשר תותבות נשלפות. לדברי המחברים, הוכח כי ניתן להשיג ריפוי מוצלח בעקבות עקירת 100 . יתר על כן, לאחרונה תועד שיעור הישרדות מוקדם של HDAR שיניים כירורגית וניתוח אפיקלי בחולים עם סרטן המטופלים ב אחוז של שתלים בעת החיבור לאבטמנט בחולים כאלו. עם זאת, לא דווח כיצד מגיבות הרקמות למגע בין השתל לתותבת בחלל הפה , כיצד חולים אלו מגיבים HDAR ולהעמסת השיקום על גבי השתלים וקיים חוסר מידע בנוגע לטיפול בשתלים בחולים המקבלים ) סביב השתלים מאשר מתרפאים MBL לדרגות שונות של דלקת, באם יש להם יותר סיבוכים סביב השתלים ואובדן עצם שולית ( של מטופלים OHLQoL ללא טיפול נוגד ספיגה או במינון נמוך או בינוני. המחברים טוענים כי לא קיימים נתונים זמינים להערכת לפני ואחרי טיפול השתלה פרותטי. HDAR ב מטרה HDAR מחקר ההיתכנות הפרוספקטיבי הנוכחי נערך על מנת להעריך את טיפולי ההשתלה הדנטלית בחולי סרטן המטופלים ב- לאחר שנתיים של העמסה. OHLQoL במונחים של הישרדות השתלים, הצלחת השתל ו- ) עקירת שיניים 1( : החוקרים טיפלו באמצעות שתלים בשלוש קבוצות של חולים המקבלים תרופות נוגדות ספיגה במינון גבוה ) אוסטאונקרוזיס קיים 3( ; ) אוסטאונקרוזיס קודם אשר עבר ריפוי 2( ; קודמת, ללא אוסטאונקרוזיס של הלסת הקשור לתרופות ומתוכנן ניתוח לשם כריתה. השתלים הוחדרו ללא תוספת או אוגמנטציה של עצם או רקמות רכות. הרכבת האבטמנט בוצעה נותח באמצעות OHLQoL שבועות. ההישרדות ושיעור ההצלחה נקבעו, ו- 14 ≥ שבועות והטיפול הפרותטי בוצע לאחר 12 ≥ לאחר שתלים להם יוצרו כתרים 39 חולים עם 22 . . החולים נבדקו למעקב לאחר שישה חודשים, שנה ושנתיים OHIP -49 שאלונים, כגון שתלים 23 אחוזים) עם 59( מתרפאים 13 . הנתמכים בשתלים ותותבות על השלימו את הטיפול השיקומי המבוסס על שתלים 100 אחוזים) השלימו מעקב של שנתיים. שיעור ההישרדות הכולל של השתלים וההצלחה של ההעמסה לאחר שנתיים היה 59( אחוזים, בהתאמה. שיעור איכות חיים הקשורה לבריאות הפה עבור החולים עלה בכל הקבוצות לאחר הטיפול ונראתה עלייה 97.4- ו . שני חולים פיתחו אוסטאונקרוזיס של הלסתות הקשור לתרופות, אך ללא קשר לטיפול השתלים. 3 משמעותית בקבוצה מסקנות לדעת המחברים, טיפול של השתלת שיניים, עם שיעורי הישרדות והצלחה גבוהים ואיכות חיים מוגברת הקשורה לבריאות הפה לאחר הטיפול, הינו אפשרי בחולים המקבלים תרופות נוגדות ספיגה במינון גבוה לאחר שנתיים של העמסה.

CO Hjortholt, SWM Andersen, SS Jensen, et al. Dental implant treatment in patients with cancer on high- dose antiresorptive medication: A prospective feasibility study with 2 years follow-up. Clin Oral Implants Res 2024; 35(1): 63-76

56