עדכן רפואת שיניים גיליון 195 ינואר-פברואר Israel Dental Update no.195 January-February 2025

.3 השימוש בהדמיה פריאפיקלית לזיהוי וסיווג פרי-אימפלנטיטיס

פרי-אימפלנטיטיס היא מחלה דלקתית כרונית המשפיעה על הרקמות הרכות והקשות סביב שתלים דנטליים, ועלולה להוביל לאובדן השתל. האבחון המדויק של פרי-אימפלנטיטיס הוא קריטי לטיפול יעיל ולשימור השתלים. במאמר זה נסקור את היתרונות של הדמיה פריאפיקלית בזיהוי ובסיווג המחלה, תוך השוואה לשיטות הדמיה נוספות. פרי-אימפלנטיטיס מתבטאת באובדן עצם סביב שתלים דנטליים, המלווה בתגובה דלקתית ברקמות הסובבות. השיטות הקיימות ). הדמיה פריאפיקלית CBCT להדמיה כוללות צילומי רנטגן דו-ממדיים (כגון פריאפיקליים ופנורמיים) וכן הדמיה תלת-ממדית ( נחשבת לכלי עזר חשוב בזיהוי מוקדם של שינויים פתולוגיים סביב שתלים.

יתרונות ההדמיה הפריאפיקלית – מאפשרת הדמיה מדויקת של מבנה העצם סביב השתל. רזולוציה גבוהה l – בדיקה מהירה וזולה יחסית לשיטות מתקדמות יותר. נגישות וזמינות גבוהה l – מתאימה למעקב תקופתי אחר מצבו של השתל. יכולת לזהות אובדן עצם מוקדם l . CBCT – בהשוואה ל- פחות חשיפה לקרינה l

הגבלות וחסרונות – עשויה להוביל להערכת יתר או חסר של היקף האובדן העצם. תמונה דו-ממדית בלבד l – במיוחד בשל חפיפות מבניות עם שתלים או מבנים אנטומיים סמוכים. רגישות נמוכה להבדלים קטנים בצפיפות העצם l – עלול להיות מאתגר בבדיקת שתלים בלסת האחורית. מגבלות בהדמיית אזורים אחוריים l השוואה לשיטות הדמיה נוספות - מספק מבט רחב יותר של הלסתות אך בעל רזולוציה נמוכה יותר מהדמיה פריאפיקלית. פנורמי )OPG( l מאפשר הדמיה תלת-ממדית עם דיוק גבוה, אך כרוך בעלות גבוהה יותר ובחשיפה מוגברת לקרינה. - CBCT l משמש בעיקר במקרים בהם יש חשש לפגיעה ברקמות רכות, ללא חשיפה לקרינה מייננת. - MRI l - יכול לספק מידע על הרקמות הרכות סביב השתל, אך מוגבל ביכולת להדגים את מבנה העצם. אולטרסאונד l מאפשרות עיבוד תמונה לשיפור הניגודיות והערכת שינויים גרמיים בצורה מדויקת סקירות רדיוגרפיות דיגיטליות מתקדמות - l יותר.

שימושים קליניים וסיווג המחלה באמצעות הדמיה פריאפיקלית שינויים מינימליים בקו העצם ותחילת דלקת ברקמות הרכות. שלב מוקדם - l אובדן עצם משמעותי יותר, לעיתים עם עדות לליזיס גרמי. שלב מתקדם - l קריסה מבנית של תמיכת העצם וחשיפה משמעותית של הברגים או גוף השתל. שלב חמור - l

סיכום הדמיה פריאפיקלית היא כלי חשוב בזיהוי ובסיווג פרי-אימפלנטיטיס, במיוחד כאשר מבוצעת כחלק ממערך מעקב שגרתי. עם זאת, היא אינה מספקת את כל המידע הדרוש לאבחון מלא, ולכן מומלץ לשלב אותה עם שיטות הדמיה נוספות להערכת מצב השתלים בצורה אופטימלית.

20