עדכן רפואת שיניים גיליון 199 ספטמבר-אוקטובר Israel Dental Update no.199 September-October 2025

.4 חידושים בהתמודדות עם חרדה דנטלית חרדה דנטלית ממשיכה להוות אתגר מרכזי ברפואת השיניים, עם שיעור גבוה של מטופלים המדווחים על חשש או הימנעות מטיפול. הדבר מוביל לא רק לבעיות בריאות פה חמורות יותר, אלא גם לפגיעה ממשית באיכות החיים. בשנים האחרונות נרשמה מגמה ברורה של שילוב בין פסיכולוגיה, טכנולוגיה, פרמקולוגיה ועיצוב סביבתי, על מנת להפוך את ההתמודדות עם חרדה דנטלית לאינטגרטיבית ויעילה יותר. ) המאפשרות למטופלים "לברוח" לחוויה ויזואלית חלופית במהלך VR בולטת במיוחד ההתפתחות של טכנולוגיות מציאות מדומה ( טיפול. מחקרים שונים הראו ירידה מובהקת במדדים סובייקטיביים של חרדה ואף ירידה במדדים פיזיולוגיים כגון דופק ולחץ דם ) נבחנת כיום ככלי להפחתת אי־ודאות טרם הטיפול, אם כי הראיות הקליניות לגביה AR . גם מציאות רבודה ( VR בעת שימוש ב- ) נכנסים בהדרגה לשימוש: מערכות המנתחות שאלונים, AI עדיין מצומצמות יחסית. במקביל, כלים מבוססי בינה מלאכותית ( הבעות פנים ודפוסי דיבור כדי לאמוד רמות חרדה, וצ׳אטבוטים חכמים שמדריכים את המטופל עוד בבית ומפחיתים את תחושת חוסר הוודאות. ) כאמצעי יעיל ובטוח להפחתת חרדה, עם נתוני הצלחה גבוהים N 2 O בתחום הפרמקולוגי נמשכת ההסתמכות על ניטרוס אוקסיד ( נותרה כלי מרכזי בניהול מטופלים חרדתיים, בעיקר כאשר היא ניתנת N 2 O במיוחד במחקרים מבוקרים. הסדציה באמצעות בפרוטוקולים מבוקרים עם ניטור מתאים. לצד זאת נבדקות גישות משולבות, הכוללות סדציה קלה יחד עם גירוי חושי מרגיע – למשל מוזיקה מותאמת ביופידבק או תכני מדיטציה – כחלק מתפיסה רב־חושית לניהול חוויית הטיפול. ) מהוות אבן יסוד בגישה CBT היבט נוסף שצובר חשיבות הוא התמיכה ההתנהגותית. טכניקות קוגניטיביות־התנהגותיות ( הפסיכולוגית לחרדה דנטלית, תוך שימוש במסגור מחדש של חוויות, חשיפה הדרגתית ודמיון מודרך. חידוש מעניין הוא פיתוח אפליקציות ייעודיות המאפשרות למטופל לתרגל טכניקות אלו בבית, ובכך להגיע מוכן יותר לפגישה במרפאה. בחלק מהמקרים, עם תמיכה דיגיטלית טרום־טיפולית הוכיח יעילות משמעותית CBT ובעיקר במטופלים עם חרדה גבוהה במיוחד או פוביה, שילוב של בהפחתת הימנעות ובשיפור שיתוף הפעולה. גם עיצוב סביבת המרפאה הפך לכלי טיפולי בפני עצמו. מרפאות רבות מאמצות כיום עקרונות של תאורה רכה ומתכווננת, שימוש בצבעים רגועים, מוזיקה מותאמת אישית, ואף יצירת ריח נעים בסביבת המרפאה. כל אלה מפחיתים תחושת איום ומשפרים את חוויית המטופל. במקביל, מודגשת חשיבות ההכשרה של הצוות בזיהוי סימני מצוקה ובתקשורת אמפתית, כולל גישה מובנית של "מסלול ידידותי לחרדה", החל משיחת התיאום הראשונית ועד מתן הוראות הבית. סיכום AR ו- VR ניהול חרדה דנטלית אינו נתפס עוד כתגובה נקודתית למצוקה אלא כתהליך מתמשך המבוסס על התאמה אישית. שילוב עם תמיכה דיגיטלית, ועיצוב סביבת טיפול CBT , לתקשורת מותאמת, פרוטוקולי סדציה בטוחים AI להסחת קשב, כלים מבוססי רגועה – כל אלו יחד יוצרים מודל כוללני לניהול חרדה דנטלית. יישום חכם של חידושים אלה משפר את חוויית המטופל, מגביר שיתוף פעולה, מקצר משך טיפול ותורם לתוצאות רפואיות ובריאותיות טובות יותר בטווח הארוך.

ביבליוגרפיה

Cunningham SJ, et al. A systematic review of the use of virtual reality or dental smartphone applications in dentistry to reduce anxiety. BMC Oral Health. 2021;21:602. López-Valverde N, et al. Use of Virtual Reality for the Management of Anxiety and Pain: A Literature Review. Int J Environ Res Public Health. 2020;17(6):2035. Aminabadi NA, et al. Assessing the Different Levels of Virtual Reality That Influence Dental Anxiety. JMIR Perioperative Medicine. 2022;1(1):e35415.

30