עדכן רפואת שיניים גיליון 200 נובמבר-דצמבר Israel Dental Update no.200 November-December 2025

.3 אנדודונטיה רגנרטיבית על בסיס תאי גזע - מהמעבדה למרפאה

האנדודונטיה הרגנרטיבית מייצגת שינוי פרדיגמה בגישה לטיפול בשיניים עם נמק עיסת שיניים, במיוחד בשיניים לא בוגרות. בניגוד לטיפול אנדודונטי מסורתי המסתמך על חומרים אינרטיים לשימור המבנה, טכניקות רגנרטיביות מכוונות לשיקום ביולוגי של קומפלקס העיסה-דנטין והחזרת החיוניות לשיניים שאינן חיוניות. טיפול שורש מסורתי ואפקסיפיקציה, למרות שהם יעילים בשליטה בזיהום ושימור שיניים, מביאים לאובדן התפקודים הביולוגיים הטבעיים של השן, ומשאירים אותה במצב לא חיוני. שיניים המטופלות בגישות קונבנציונליות אלו חסרות את תפקודי החישה, החסינות והרגנרציה המהותיים לרקמת העיסה החיונית. עם הזמן, אובדן החיוניות הזה עלול להגביר את הרגישות לשברים וכשל מבני, שכן שיניים לא חיוניות נעשות לעתים קרובות שבירות בשל היעדר זרימת דם ופעילות תאית. האנדודונטיה הרגנרטיבית מבוססת באופן עמוק על עקרונות הנדסת רקמות, תחום בין-תחומי המשלב ביולוגיה תאית, ביו-חומרים וביולוגיה מולקולרית לפיתוח תחליפים ביולוגיים לרקמות פגועות. היסוד של אנדודונטיה רגנרטיבית מונח על "טריאדת הנדסת הרקמות", המורכבת משלושה מרכיבים חיוניים: תאי גזע, פיגומים, ומולקולות איתות. כל אלמנט בטריאדה זו ממלא תפקיד ייחודי בקידום היווצרות של קומפלקס עיסה-דנטין חי. תאי גזע משמשים כבסיס התאי ליצירת רקמה, בעלי יכולת להתמיין לתאים דמויי-אודונטובלסט החיוניים לרגנרציה של רקמות דנטין ועיסה. פיגומים מספקים את המסגרת המבנית התומכת בגדילה ובארגון תאי, בעוד שמולקולות איתות מכוונות את התמיינות התאים, בשלות הרקמות והווסקולריזציה. מקורות תאי גזע מרובים הוכחו כבעלי יכולת לייצר רכיבים תאיים מפתח הדרושים לשחזור קומפלקס העיסה-דנטין. תאי גזע עיסת ) כולם הראו יכולת להתמיין למגוון סוגי DFPCs ), ותאי אבות זקיק שיניים ( SCAPs ), תאי גזע מפפילה אפיקלית ( DPSCs שיניים ( תאים - אודונטובלסטים, פיברובלסטים ותאי אנדותל - כולם חיוניים לשיקום קומפלקס העיסה-דנטין ולשיקום תפקודים חיוניים, כגון תפיסה חושית והגנה חיסונית. יכולת ההתחדשות העצמית של תאי הגזע מבטיחה אספקה מתמשכת של תאים בלתי-מובחנים , החיוניים לתיקון רקמות וטיפולי עיסה מהונדסים FGFs ו- TGF - β , BMPs לרגנרציה של העיסה, מוסדרת על ידי גורמים מפתח כמו ביולוגית. שילוב ייחודי זה של יכולות רגנרטיביות ממקם את תאי הגזע כאבן פינה בעתיד הטיפולים האנדודונטיים. פיגומים ביו-מימטיים ממלאים תפקיד קריטי בהנדסת רקמות אנדודונטית. פולימרים מתכלים ביולוגית כגון קולגן, גלטין מתאקרילויל ), ואלטרנטיבות סינטטיות משמשים כחומרי פיגום המחקים את המטריצה החוץ-תאית, תומכים בהתקשרות והתרבות GelMA ( תאים, ומאפשרים מתן מקומי של גורמים ביו-אקטיביים. פיגומים אלו מספקים סביבה תלת-ממדית המעודדת התנהגות תאית המתאימה להיווצרות רקמות, כולל הידבקות, התרבות והתמיינות. באשר למולקולות איתות, גורמי גדילה וציטוקינים כימוטקטיים שמקורו בתאי 1- ) וגורם FGF -2( 2- רבים זוהו כחיוניים לרגנרציה אנדודונטית. מחקרים הראו כי גורמי גדילה פיברובלסטים . בנוסף, מחקרים בחנו in vivo ו- in vitro ) הם גורמים כימוטקטיים חזקים ומקדמים גיוס תאים במחקרי SDF -1( סטרומה ) ברגנרציה אנדודונטית, כאשר מחקרים פרה-קליניים יצרו את הבסיס G - CSF את השימוש בגורם מגרה מושבות גרנולוציטים ( להשמשתו בניסוי קליני מבוסס-תאים ביפן. מבחינה קלינית, שלוש גישות עיקריות הופיעו בטיפולים אנדודונטיים רגנרטיביים. הגישה המסורתית יותר, הידועה כטיפולים אנדודונטיים ), מבוססת על השראת דימום מהרקמות האפיקליות, כאשר קריש הדם משמש כפיגום ומכיל cell - free REPs רגנרטיביים ללא תאים ( גורמי גדילה טבעיים. הליך זה מיושם בעיקר בשיניים קבועות לא בוגרות עם עיסה נמקית, ומאפשר לתאי גזע/אבות אנדוגניים מהאזור האפיקלי לנדוד לתוך תעלת השורש. למרות הפשטות הטכנית, גישה זו חסרה שליטה על סוג התאים וצפיפותם, ודורשת דימום ספונטני , החיונית להתפתחות שורש מתמשכת. Hertwig ( HERS שעלול לפגוע במבני העטיפה השורשית האפיתליאלית של ( מבוססי תאים, כוללת השתלת תאי גזע אוטולוגיים ישירות לתעלת השורש. גישה זו מציעה שליטה רבה יותר REPs גישה שנייה, על סוג התאים והצפיפות, ומאפשרת לקלינאים לבחור תאי גזע ספציפיים המותאמים לצרכי הרגנרציה. עם זאת, גישה זו דורשת הליכי מעבדה מורכבים יותר, כולל בידוד וטיפוח תאי גזע, ומציבה אתגרים באספקת אוכלוסיות תאים הטרוגניות לחלל תעלת שורש ללא כלי דם. ניסויים קליניים מבוססי תאים נערכו ביפן וארצות הברית, עם תוצאות מבטיחות מבחינת המשך התפתחות ), משתמשת בפיגומים עמוסי-גורמי-גדילה כדי לגייס cell homing השורש. אסטרטגיה שלישית וחדשנית, הידועה כגיוס תאים ( in vitro תאי גזע/אבות אנדוגניים לאזור התעלה. גישה זו פשוטה יותר קלינית מאשר השתלת תאי גזע שכן היא משמיטה הליכי יצרו רקמות חיבור מווסקולריות בתעלות עם SDF - 1α לבידוד ומניפולציה של תאי גזע. מחקרים הראו כי פיגומים טעונים ב מטריצה סיבית ודנטין חדש במודלים של עכברים.

20