עדכן רפואת שיניים גיליון 205 ספטמבר-אוקטובר Update no.205 September-October 2026

.5 בינה מלאכותית בסריקה תוך-פומית - נוחות ודיוק במבחן

הבינה המלאכותית מוסיפה לסריקה התוך-פומית שכבה חדשה של עיבוד וקבלת החלטות. מעבר ללכידת פני השיניים, יישומים ייעודיים מאפשרים התאמה אוטומטית של גופי סריקה לשתלים לקובצי ספרייה וחישוב היחס בין הלסתות מתוך המודלים הדיגיטליים. ההבטחה היא להפחית פעולות ידניות ולהקל על תהליך העבודה. ואולם, המחקרים מלמדים שיש להפריד בין יכולתה של המערכת לבצע פעולה באופן אוטומטי לבין הדיוק שבו היא מבצעת אותה. סקירה של מחקרים השוואתיים מציגה תמונה .)1,2( מורכבת - תוכנה עשויה לשפר ביצועים, אך תוספת של בינה מלאכותית אינה מבטיחה שיפור בכל משימה להערכת הסריקה יש שני מרכיבים משלימים - מידת הקרבה למודל ייחוס אמין, והמידה שבה סריקות חוזרות מפיקות תוצאות דומות. מערכת יכולה להיות עקבית ובכל זאת להפיק סטייה שיטתית. נוסף לכך, דיוק של שן מושחזת בודדת אינו זהה לדיוק היחסים המרחביים לאורך קשת שלמה. במחקרי סריקה יש אפוא לבדוק מה נמדד - משטח השן, אזור של גשר, מיקום שתלים או היחס בין .)1( הלסתות. המספר המופיע בפרסום אינו מקבל משמעות קלינית בלי לדעת לאיזו משימה הוא מתייחס שני דורות של סורקים וגרסאות תוכנה שונות, באמצעות מודל שכלל שיניים מושחזות ואזור 2023 שמלצל ועמיתיה בחנו בשנת מחוסר שיניים. הם מצאו שעדכוני תוכנה עשויים לשפר את הדיוק, ושציוד מדור קודם עם תוכנה מעודכנת יכול להגיע לרמת דיוק של ציוד חדש יותר. עם זאת, המערכת שהצטיינה במדידת הקשת השלמה לא הייתה בהכרח הטובה ביותר במדידת שן בודדת. המחקר אינו מבודד תרומה של בינה מלאכותית; חשיבותו היא בהמחשה שהתוצאה תלויה בצירוף של חומרה, תוכנה ומשימה, ולא .)1( בשם הסורק בלבד של רבייה-לאון ועמיתיה בחן ישירות יישום בינה מלאכותית בסריקת שתלים. במודל לסת עליונה מחוסרת 2025 מחקר משנת שיניים הוצבו שישה אנלוגים של מבנים לשתלים. באמצעות אותו סורק הושוו שלוש שיטות - סריקה מקדימה ולאחריה סריקת גופי הסריקה עם התאמה אוטומטית לספרייה, אותו רצף ללא היישום האוטומטי, וסריקה ללא שלב מקדים. בכל קבוצה נכללו עשר סריקות. דווקא בקבוצה שבה הופעל היישום התקבלו סטיות קוויות וזוויתיות גדולות יותר ביחס לייחוס, וכן חזרתיות זוויתית .)2( נמוכה יותר אין להסיק מכך שבינה מלאכותית פוגעת באופן כללי בסריקת שתלים. נבדקו מערכת, גופי סריקה ופרוטוקול מסוימים בתנאי מעבדה. הממצא כן מלמד שהתאמה אוטומטית לקובץ ספרייה אינה כשלעצמה אימות של מיקום השתל. המשמעות המעשית היא שיש לבחון את השילוב המסוים שבו משתמשים במרפאה. כאשר תכונה מקצרת פעולה, עדיין נדרשת הוכחה שהיא שומרת על המידע המרחבי הדרוש לשיקום. מחקר השוואתי עם היישום פעיל וכבוי מועיל במיוחד להפרדת תרומתו משאר מרכיבי .)2( המערכת נבדקו שלושה סורקים ותוכנת בינה מלאכותית, 2025 תחום נוסף הוא חישוב הסגר מתוך סריקות הלסתות. במחקר מעבדתי משנת תוך השוואת סריקות קשת שלמה לסריקות חצי קשת. רישום היחס בין הלסתות באמצעות תוכנות הסורקים היה מדויק וחזרתי יותר מזה שהופק בתוכנת הבינה המלאכותית שנבדקה. סריקות קשת שלמה הניבו רישום סגר טוב יותר מסריקות חצי קשת. זהו .)3( ממצא הנוגע לחישוב היחס בין הלסתות; אין לפרשו כקביעה שסריקה ארוכה יותר תמיד מדויקת יותר בכל משימה מחקר היתכנות של וו ועמיתיו מדגים כיוון אחר - פיתוח מערכת הלומדת את היחס בין הלסתות מתוך צורת השיניים הנגדיות. לאימות. המערכת הצליחה להפיק יחסי לסתות, אך נותרו 25- לאימון וב 300- זוגות מודלים, השתמשו ב 325 החוקרים אספו מילימטר באחד מצירי ההעתקה, לצד שונות ניכרת בחלק מהמדדים הזוויתיים. מדובר בהוכחת 1.2- סטיות ממוצעות שהגיעו לכ היתכנות חישובית, שאינה שקולה להדגמת התאמה הנדרשת למסירת שחזור. נוסף לכך, בדיקה על מודלים אינה משחזרת את כל .)4( תנאי הסגירה בפה נבדקים ונבחנה השפעת 46 , השתתפו 2026 המחקר מתקדם גם לבדיקה קלינית. במחקר של נטובאס ועמיתיו, שפורסם בכרך התאמה באמצעות בינה מלאכותית ותיקון חפיפה סגרית בין המודלים על ייצוג המגעים. שני סוגי העיבוד השפיעו על דיוק המגעים המחושבים. עצם ההשפעה ממחיש שמפת המגעים המוצגת במסך היא תוצר של עיבוד, ולא צילום ישיר של הסגר. מן המחקר נגזר צורך בבדיקת הרישום הדיגיטלי מול הבדיקה הקלינית, במיוחד כאשר קיימת אי-התאמה בין המפה לבין הממצאים .)5( בפה מבחינת איכות הראיות, יש להבחין בין מחקרי פיתוח, ניסויי מעבדה ומחקרים קליניים. אימות על מספר קטן של מודלים מאפשר לבדוק היתכנות, אך אינו מלמד בהכרח על ביצועי התוכנה באוכלוסייה אחרת. גם הבדל מובהק סטטיסטית אינו מתאר לבדו את

24