עדכן רפואת שיניים גיליון 205 ספטמבר-אוקטובר Update no.205 September-October 2026

.6 פוטוגרמטריה בשיקום קשת שלמה -

דיוק, מסלול עבודה ומקומה של הבינה המלאכותית

שיקום קשת שלמה הנתמך בשתלים מציב בפני רפואת השיניים הדיגיטלית דרישה מורכבת - לתעד במדויק את היחסים המרחביים בין שתלים המרוחקים זה מזה ולשלב את המדידה במידע הדרוש לתכנון השיקום. סריקה תוך-פומית רגילה מבוססת על חיבור רציף של תמונות פני השטח, ולכן הצטברות שגיאות עלולה לפגוע בדיוק ככל שמרחק הסריקה גדל. בפוטוגרמטריה נמדדים היחסים בין סמנים ייעודיים המחוברים לשתלים באמצעות ניתוח גאומטרי של תמונות. מטרתה העיקרית היא רישום מיקומי השתלים .)1,2( וכיווניהם; היא אינה מספקת לבדה את כל המידע על הרקמות הרכות, השיניים הנגדיות והיחסים בין הלסתות חשוב להבחין בין פוטוגרמטריה לבין בינה מלאכותית. פוטוגרמטריה היא שיטת מדידה, ואילו בינה מלאכותית עשויה להשתלב בשלבים כגון זיהוי גופי סריקה, התאמתם לספרייה, תיקון מידע או חיבור קבצים. מערכת יכולה להשתמש בפוטוגרמטריה ללא אלגוריתם למידה, או בבינה מלאכותית ללא מדידה פוטוגרמטרית. לכן אין להעריך את המסלול על פי התווית השיווקית, אלא לפי .)1,5( הפעולה שמבצע כל רכיב והאופן שבו נבדק דיוקו רבייה-לאון וקויס הציעו סיווג של שישה מסלולי עבודה לייצור שיקום נתמך שתלים באמצעות סריקה תוך-פומית, עם או בלי פוטוגרמטריה. ההבדלים ביניהם נוגעים לנקודות הייחוס ולדרך שבה מחברים את מיקום השתלים למעטפת הרקמות, לשיקום הזמני ולמידע הסגרי. הסיווג מדגיש שמדידה מדויקת של השתלים היא רק חוליה אחת בתהליך. גם קובץ מדויק עלול שלא להספיק אם .)1( החיבור בין הקבצים אינו יציב או אם חסר מידע הדרוש לעיצוב ולמיקום השיקום ובדפוס 2025 ועמיתיו, שפורסמה מקוון בנובמבר Altalla הראיה המסכמת החשובה ביותר היא סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים עמדו בתנאי ההכללה. בהשוואה לסורקים 14- , ו 2025 עד אפריל 2015 . החיפוש כלל מחקרים שפורסמו מינואר 2026 במאי תוך-פומיים, פוטוגרמטריה הציגה נאמנות טובה יותר הן בסטייה הקווית והן בסטייה הזוויתית. גם החזרתיות נטתה לטובת הפוטוגרמטריה בשני המדדים. התוצאות תומכות בשימוש בפוטוגרמטריה לרישום מיקום שתלים בקשת שלמה, אך הן אינן מוכיחות .)2( כשלעצמן התאמה פסיבית של השיקום, שרידות או הפחתת סיבוכים לאורך זמן יש לפרש את המטא-אנליזה על רקע שונות בין מערכות, מודלים ושיטות מדידה. ״דיוק״ כולל לפחות שני מרכיבים - נאמנות לערך ייחוס וחזרתיות בין מדידות. מערכת יכולה להפיק תוצאות עקביות ובכל זאת לסטות באופן שיטתי מן הייחוס. גם סטייה קווית וסטייה זוויתית אינן מתארות אותו היבט, ולכן מספר יחיד אינו מאפשר לדרג מערכת בכל התנאים. יתרה מזו, מחקרי מעבדה אינם משחזרים במלואם רוק, תנועה, מגבלות גישה ורקמות ניידות בפה. משום כך, יתרון סטטיסטי במדידת קובץ אינו שקול עדיין ליתרון .)2,3( קליני ארוך טווח ועמיתיו ארבע מערכות פוטוגרמטריה חוץ-פומיות למערכת תוך-פומית אחת באמצעות מודל Revilla-Le ó n במחקר מעבדתי השוו מיקרומטר והסטיות 30- ל 17 סריקות בכל מערכת. הסטיות הקוויות נעו בין 30 של קשת מחוסרת שיניים ובו שישה אנלוגים, עם מעלות. שתי מערכות חוץ-פומיות הציגו נאמנות קווית טובה יותר מחלק מהמערכות האחרות, אך 0.34- ל 0.17 הזוויתיות בין מערכת אחרת הצטיינה בנאמנות הזוויתית. המערכת התוך-פומית הייתה דומה לחלק מן המערכות החוץ-פומיות. החוקרים ציינו כי .)3( ההבדלים לא היו בהכרח בעלי משמעות קלינית, והממצאים אינם תומכים בדירוג פשוט של טכנולוגיה אחת כעדיפה בכל מדד השווה פוטוגרמטריה תוך-פומית וחוץ-פומית וטכניקת חיבור ללא כיול, בלסת עליונה מחוסרת 2026 מחקר קליני שפורסם במאי מעלות. המערכת 0.45- ל 0.12 מיקרומטר והזוויתיות בין 48- ל 20 שיניים עם ארבעה שתלים. הסטיות הקוויות הממוצעות נעו בין שהציגה את התוצאה הטובה ביותר במדד הקווי לא הייתה בהכרח הטובה ביותר במדד הזוויתי. עם זאת, המחקר כלל מטופל יחיד ועשר סריקות בכל קבוצה, וערך הייחוס נקבע באמצעות מערכת פוטוגרמטריה נוספת. זהו מידע שימושי על הסכמה וחזרתיות .)4( באותו מקרה, אך לא בסיס להערכת שיעור ההצלחה באוכלוסייה קלינית מקומה של הבינה המלאכותית במסלול זה עדיין מוגבל בראיות. במחקר מעבדתי שבחן יישום מבוסס בינה מלאכותית בסריקת קשת שלמה עם שישה שתלים, היישום לא שיפר באופן עקבי את הדיוק ואף פגע בחלק מן המדדים בתנאים שנבדקו. אין זה מחקר המשווה בינה מלאכותית לפוטוגרמטריה ואין להשליך ממנו על כלל התוכנות. הוא מדגים מדוע יש לאמת כל פעולה אוטומטית .)5( בנפרד ולא להניח שעיבוד מתקדם מתקן בהכרח את נתוני המקור סיכום המשמעות המעשית היא שיש להעריך את מסלול העבודה בשלמותו - אופן חיבור הסמנים, יכולת הגישה, רישום הרקמות, החיבור

28