דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל 8

זירת הקהילה הטרנסית

״סוף סוף הצלחתי להשיג ראיון עבודה כי עד עכשיו סורבתי לאור החזות הטרנסית שלי. כשהלכתי נשאלתי ע״י המראיין מה יש לי בין הרגליים. היו לי דמעות בעיניים״ א', צפון הארץ ,)23.5%( הסוגיות המרכזיות עליהן דיווחו א.נשים על הקשת הטרנסית הן התנכלויות במרחב הקרוב לבית .)23.5%( ) וטרנספוביה/אפליה/מיצוי זכויות במערכת הבריאות 19%( בריונות ברשת אחד מהמקרים המזעזעים שהגיע לפתחנו הוא מקרה של גבר טרנס צעיר, אשר סולק מביתו. הוא הגיע לראיון עבודה לתפקיד של מדריך לנערים בסיכון. בתור מי שלא קיבל את הסיוע הנפשי שלו היה זקוק בבגרותו כדי להתמודד עם מצוקות חייו, הוא רצה לעשות ׳תיקון׳ בדמות סיוע לנערים הללו. כאשר הגיע לראיון, נשאל ע״י המראיין מה יש לו ״בין הרגליים״ ונאמר לו שלא יוכל לעבוד שם בגלל הסיבה הזו. כל ניסיון חייו והכישורים שצבר לא היו רלוונטיים והוא חש שמרדדים אותו לשאלת הפיזיולוגיה בלבד. השנה, נוסף על האתגרים עימם מתמודדת הקהילה הטרנסית ביום יום, התפרצות מגפת הקורונה החריפה 55-60%( עוד יותר את הפגיעה בה. אם מראש טרנסים.ות רבים.ות הדירו את עצמם.ן מקבלת טיפול רפואי מהקהילה הטרנסית נמנעים.ות מראש מכך, זאת על פי מחקר בנושא בריאות ורווחה בקהילת הטרנסית לשנת שערכה ד"ר סיגל גולדין בשיתוף עם מרפאת לוינסקי) וכן התמודדו מול קושי בקבלה לעבודה - בעולם 2019 בו מפחיד לצאת מהבית זה רק החמיר והחריף את המצב וכך הצורך ההישרדותי עלה וגבר על צרכים אחרים. בכל הנוגע לנוער טרנסי, באופן אירוני, הקורונה הפחיתה חרדה חברתית ודיספוריה אצל חלקם.ן משום שהנוער נאלץ להישאר בבית וכך היה צריך להתמודד פחות מול התנכלויות מן החוץ (הדברים נכונים למי שיש תמיכה ומערכת מבוססת להחזיק את עצמו.ה; כלומר למי שהיה לו.ה לאן 'ליפול'). התמודדות קהילתית לאחר עבודה מאומצתשל כשלוששניםשל ארגוני הקשת הטרנסית, פותח נוהל במשרד הבריאותשל מערכת בריאות הנפש להנגשתה לא.נשים על הקשת הטרנסית הקובע שטרנסג'נדריות אינה הפרעה נפשית וכי אין הצדקה לבצע טיפולי המרה למשני זהות מגדרית או נטייה מינית. כמו כן, הנוהל מחייב פנייה למטופלים.ות בלשון המגדר שבחרו ללא קשר למסמכי הזיהוי או למראה הפיזי שלהם.ן. מעבר לכך, הוקם צוות בין משרדי לקידום הקשת הטרנסית, אשר הציע המלצות לשיפור מענים שניתנים ע״י משרדי ממשלה, כמו שינוי סעיף המין בת.ז והתנהלות הוועדה להתאמה מגדרית בבית החולים תל השומר. מי שדחפו להקמתו הם ארגוני הקשת הטרנסית, ביניהם מעברים, פרויקט גילה, ברית הלביאות וטרנסיות ישראל וכן נציג קשרי ממשל של קואליציית ארגוני הקהילה הגאה. הכשרות לצוותים מקצועיים שונים 80- נוסף על כך, פרויקט גילה בשיתוף עם חוש"ן העבירו למעלה מ במערכת הבריאות למתן טיפול שיוויוני, מקצועי ומכבד לא.נשים על הקשת הטרנסית. על-מנת להתמודד עם אתגר הקורונה, פרויקט גילה וארגון טרנסיות ישראל יזמו פרויקטים של חלוקת סלי מזון ותווי קניה לחברי.ות הקהילה בשיתוף עם המרכז הגאה, האגודה ומעברים בחסות קרן שוסטרמן וקרן תל אביב, כמו גם פרויקט מלגות לסיוע בשכר דירה שפעל במקביל בחסות קרן שוסטרמן ותורמים פרטיים. זאת בנוסף לפרויקט המלגות השנתי ללימודים אקדמיים של ארגון מעברים. מעבר לכך, מתוך הכרה כי הקהילה מתמודדת עם אתגרים משפטיים הן ברמת המדיניות והן במישור היומיומי, יזמנו השנה באגודה ובשיתוף פרויקט גילה שירות של משרד עו"ד קלעי-רוזן של ייעוץ שוטף וייצוג משפטי חינמי לא.נשים על הקשת הטרנסית, במגוון נושאים. אתגר נוסף עימו הקהילה מתמודדת הוא הכניסה לתוקף של חוק הפללת הלקוח כאשר המענים שאמורים לסייע ליוצאות ממעגל הזנות עדיין אינם קיימים ונמצאים בפיתוח. החוק משפיע בצורה חזקה על מי שעובדות מהרחוב ובבתים, כיוון שהרחוב נעשה יותר מסוכן: השוטרים מתעמרים בלקוחות והלקוחות מפגינים אלימות רבה יותר כלפי טרנסיות שגם כך סובלות מאלימות באופן שוטף. כמו כן נדמה כי נמצאו דרכים יצירתיות לקנוס נשים טרנסיות שאינם קשורים בחוק, כמו הפרעה לציבור, מטרד והתערטלות.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל