דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל 8

זירת החברה הערבית הלהט״בית ״סילקו אותי מהבית ולא יצאתי מהדירה של חבר במשך כמה חודשים… עד שאזרתי אומץ לצאת, תקפו אותי כי אני להט״ב. אני לא מבין למה לחיות? מ', מרכז הארץ מהדיווחים שהגיעו אלינו מהחברה הערבית, נסובו סביב אי קבלה ואלימות במשפחה הקרובה 100% , השנה אשר יצרה מצוקה נפשית וכלכלית שהתעצמה למימדים נרחבים בתקופת הקורונה. למרכז הדיווח הגיעו עשרות דיווחים מהחברה הערבית הלהט"בית ואנו מכירים.ות בכך שהמקרים שהגיעו מהווים את קצה הקרחון בלבד כאשר יש עוד מאות או אלפי מקרים שנשארים נסתרים. המקרים שהגיעו אלינו הם מקרים קשים, כמו זה של נערים שנזרקו מביתם לאחר שהוכו עד זוב דם ע"י משפחתם, הגיעו ליפו, שם הוכו קשות ע"י עוברי אורח. כשהתוקפים נשאלו מדוע הם מכים את הנערים, ענו כי ״הומואים לא אמורים להתקיים בחברה הערבית״. ראינו שינוי גדול 2019-2020 בניגוד לשנים קודמות בהן סוגית הלהט"ב בחברה הערבית היתה מושתקת, בין 2019- ביחס של החברה הערבית הכללית לסוגיה זו- לחיוב ולשלילה. מספר אירועים מהותיים אירעו בין אשר היוו קרקע פוריה הן להתפתחות הנושא והן לתגובות נגד ברחוב הערבי: אירוע הדקירה בבית דרור 2020 של נער ערבי-ישראלי; הפגנה היסטורית ראשונה של הקהילה הקווירית-פלסטינית בחיפה בהשתתפות ח"כ עאידה תומא סולימאן; השת"פ בין האגודה ל'טחינה אל-ארז' בהקמת קו קשב בערבית; חוק טיפולי ההמרה שהופעל בגינו לחץ כבד על חברי הרשימה המשותפת להצביע בעדו/נגדו ולבסוף עצם העובדה שחלקם הצביעו בעדו תרמה לתסיסה; ההלוויה של הרקדן הלהט"ב איימן ספיה שהיוותה אירוע מכונן ללגיטימציה של להט"ב ערבים.ות בחברה הערבית-ישראלית. כל אלו מהוות אבני דרך חשובות בהכרה בקיום הלהט״בי במרחב הערבי-ישראלי. לכל שינוי המערער על הסדר השמרני הקיים, מתגבשת תגובת נגד משמעותית מקרב החברה הכללית ופוליטיקאים בני המגזר. מצד אחד אנו עדים.ות ליותר פתיחות ללהט"ב ולזכותם.ן להתקיים במרחב הערבי, ומצד שני התנגדות מטעם גורמים שרוצים למנוע את השינויים המתרחשים וכך האלימות גוברת. את הסוגיה הזו ניתן להבין במלואה כאשר בוחנים את הגידול בנתונים של ערבים.ות-ישראלים.ות להט"ב אשר הגיעו מהשוהים.ות בבית המחסה לנוער בית 30% לבתי מחסה בשנה האחרונה: למשל, השנה אוכלוסיה זו היוותה . יש לציין שמדובר 22.7% היוו 2018 ואילו בשנת 29.2% הם.ן היוו 2019 דרור ומדובר בעליה מתמדת: בשנת .20%- באחוז גבוה יותר מהיחס שלהם.ן באוכלוסיה הכללית: כ התמודדות קהילתית נקיטת גישה פרו-אקטיבית: בליווי האגודה, בשנה האחרונה נוצרו מענים מותאמים לאוכלוסייה ולסוגיות עימה היא מתמודדת, הכוללים קו קשב ומענה פסיכו-סוציאלי בשפה הערבית. כמו כן, האגודה מעודדת בניית וגיבוש קהילה של ערבית להט״בית חזקה וגאה. זאת, מתוך ההבנה שיש צורך מהותי במרחב בטוח עבורם.ן ולמענם.ן. במטרה להגיע כמה שניתן לאוכלוסיה זו אשר עומדת בפני אתגרים הייחודיים לה, יצרנו שיתוף פעולה עם חברה ערבית-ישראלית מוערכת, ׳טחינה אל-ארז׳, ביצירת קו קשב בשפה הערבית אשר כולו מושתת על מתנדבים.ות ערבים וערביות דוברי.ות השפה שיוכלו לדבר, להבין ולחבר את הפונים.ות לכלל שירותי האגודה שאנו יכולים.ות להציע. כמו כן, אנו עובדים.ות באופן שוטף עם משטרת ישראל על מנת להקנות לסוגיית הלהט"בופוביה ברחוב הערבי משקל רב יותר לטיפול יעיל ופונים.ות באופן ישיר ללהט"ב מהחברה הערבית שנפגעו על רקע נטייתם.ן המינית ו/או זהותם.ן המגדרית ע"מ לאפשר להם.ן את הסיוע המדויק ביותר שיוכלו לקבל.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל