טבע התודעה - ספר ההרצאות של אלן ווטס

20

אני, בתור פילוסוף, לא מתנצח יותר מדי במהלך ויכוח, מכיוון שאם אתה לא תתווכח אתי, אני לא אדע מה אני חושב. אז אם אנחנו מתווכחים, אני אומר תודה, משום שבכך שבאדיבותך התבוננת בדברים מנקודת מבט שונה משלי, עזרת לי להבין למה אני מתכוון; אז אני לא יכול להיפטר ממך. בכל אופן, כל הרעיון הזה שהיקום הוא רק כוח לא־תבוני שסתם מסתובב סביב עצמו ואפילו לא נהנה מזה, זה רעיון שנועד לזלזל בערך העולם. והוא מגיע מאנשים שהיה להם מה להרוויח, משחק לשחק, שבכך שהם מזלזלים בעולם הם מוכיחים שהם מעין אנשים עליונים. אבל זה פשוט לא יעבוד. הספיק לנו! מפני שאם אתה מאמין ברצינות ברעיון הזה של העולם, אתה מה שנקרא "מנוכר". אתה מרגיש עוינות כלפי העולם. אתה מרגיש שהעולם הוא מלכודת. שזה מכניזם, מנגנון אלקטרוני־נוירולוגי שנקלעת לתוכו איכשהו. ואתה, מסכן שכמותך, צריך להשלים עם זה שאתה נמצא בגוף שמתפרק, שחוטף סרטן, שחולה במחלת הגירוד־הסיבירי; וזה פשוט נורא. והרופאים־מכונאים האלה מנסים לעזור לך, אבל הם לא באמת יכולים להצליח, ואתה פשוט עומד להתפרק, וזה מדכא, ופשוט חבל. אז אם אתה באמת חושב שאלה הם פני הדברים, תתאבד כבר עכשיו. אלא אם כן אתה אומר, "טוב, אני לא מעז", כי אולי בכל זאת יש גיהינום בסוף. או שאני מזדהה עם הילדים שלי, ואני חושב על זה שהם צריכים להמשיך בלעדיי, בלי אף אחד שיתמוך בהם. ברור שאם אני באמת ממשיך לחשוב ככה וממשיך לתמוך בהם, אני פשוט אלמד אותם להיות כמוני, והם ימשיכו לסחוב את זה בשביל לתמוך בילדים שלהם, וגם הם לא ייהנו מזה. והם יפחדו להתאבד, וכך גם הילדים שלהם — כולם ילמדו את אותו השיעור. אז כל מה שאני מנסה לומר בעצם, זה שהרעיון הבסיסי שלנו על מהות העולם, שמשפיע על רוב האנשים בעולם המערבי כיום — המודל האוטומטי־ לחלוטין — הוא פשוט מיתוס. אם אתם רוצים לומר שהרעיון של אלוהים האבא עם הזקן הלבן שיושב על כס הזהב הוא מיתוס, במובן הרע של המילה "מיתוס", אז גם הרעיון השני הוא מיתוס. הוא מזויף באותה מידה, ויש מעט מאוד תימוכין לכך שזה המצב האמיתי של העניינים.