טבע התודעה - ספר ההרצאות של אלן ווטס

טבע התודעה 01

21

למה? בואו נבהיר את זה: אם יש בכלל דברים כאלה כמו תבונה, אהבה ויופי, אז אפשר למצוא אותם באנשים אחרים. במילים אחרות, זה קיים בנו כבני אדם. וכפי שאמרתי, אם הם אכן נמצאים בנו, זה סימפטום של תבנית הדברים כולה. אנחנו סימפטום של התבנית כולה, כפי שתפוחים הם סימפטום לעץ התפוחים או הוורד לשיח הוורדים. כדור הארץ אינו רק אבן גדולה ששורצים בה אורגניזמים חיים, בדיוק כפי שהשלד שלכם אינו רק עצמות ששורצים בהן תאים חיים. נכון, כדור הארץ הוא גיאולוגי, אבל הישות הגיאולוגית הזאת מגדלת בני אדם, והקיום שלנו על כדור הארץ הוא סימפטום של מערכת השמש ושל האיזונים שלה, בדיוק כפי שמערכת השמש היא סימפטום של הגלקסיה שלנו, והגלקסיה שלנו היא סימפטום של קבוצה שלמה של גלקסיות—אלוהים יודע בתוך מה היא נמצאת. אבל כשמתארים את ההתנהגות של יצור חי מבעד לעיניים של מדען, כשמנסים לומר מה בן אדם עושה — זו הדרך היחידה שיש לתאר את בני האדם, לתאר מה הם עושים — מגלים שאי אפשר להגביל את התיאור הזה למה שקורה בתוך העור. זאת אומרת, אי אפשר לדבר על בן אדם הולך, אם לא מתארים את הרצפה, מכיוון שכשאנחנו הולכים, אנחנו לא רק מנופפים ברגליים שלנו בחלל הריק, אנחנו זזים ביחס לחדר. אז כדי שנתאר את מה שאנחנו עושים כשאנחנו הולכים, אנחנו צריכים לתאר את החדר; אנחנו צריכים לתאר את השטח. כשאני מתאר את זה שאני מדבר עכשיו, אני לא יכול לתאר את זה רק כדבר בפני עצמו, מכיוון שאני מדבר אליכם. אז מה שאני עושה ברגע זה לא יכול להיות מתואר בשלמותו בלי שהנוכחות שלכם כאן מתוארת גם כן. אז אם זה הכרחי — אם כדי לתאר את ההתנהגות שלי, אני צריך לתאר את ההתנהגות שלכם ואת ההתנהגות של הסביבה— זאת אומרת שמה שיש לנו באמת זאת מערכת אחת של התנהגות. שמה שהוא אני, מגלם בתוכו את מה שהוא אתה. אני לא יודע מי אני בלי שאני יודע מי אתה. ואתה לא יודע מי אתה, בלי שאתה יודע מי אני. רבי חכם אמר פעם: "אם אני זה אני בגלל שאתה זה אתה, ואתה זה אתה בגלל שאני זה אני, אז אני לא אני,