עלי חפר - גיליון 382 - יוני יולי 2021

והיא הייתה בין היחידים שתקשרו איתו. הקשר ביניהם נהיה קרוב והיא ממש אימצה אותו כבנה, כשאלפי המתנדבים התקבצו בחורשת האיקליפטוסים של הקיבוץ לפני היציאה לצעדה, יעקב אדטו היה ביניהם, והוא היה יחף. אימי ראתה אותו זמן קצר קודם לכן והפצירה בו לחזור לביתו ולנעול נעליים. כשהביאו את ההרוגים לקיבוץ מכוסים בשמיכות, רגליו היחפות של יעקב בצבצו מבעד לשמיכה וחשפו בפני אימי את זהותו. אני שמעתי את הסיפור הזה בבית במשך כל השנים״, מעיד עמי. המאבק במדיניות המנדט הרקע למצור הבריטים על גבעת חיים מתחיל בסוף שנת , עם התגברות העלייה הבלתי לגלית לארץ בספינות 1945 המעפילים. מדיניות הבריטים הייתה לעשות ככל האפשר כדי למנוע את העלייה, ועל רקע זה התרחשו מאבקים בין הבריטים לבין מנהיגי היישוב היהודי. באותה שעה ביצע ארגון הפלמ״ח פעולות יזומות שמטרתן לחבל בפעולות ההתנגדות של הכוחות הבריטים למאמצי ההעפלה. באישור הנהגת ההגנה הכין מטה הפלמ״ח תוכנית לפיצוץ תחנות המכ״ם של הבריטים, שהיו פזורות לאורך החוף וגילו בנובמבר פוצצו 23 את תנועות אוניות המעפילים. בליל כמה תחנות משטרה ומכ״ם בריטיות. הבריטים, אשר ניסו להתחקות אחרי המבצעים, הגיעו לקיבוץ גבעת חיים. כוחות גדולים של הצבא הטילו מצור על הקיבוץ. בינתיים קראה ״הלכנו לגבעת חיים כי מוכרחים היינו ללכת״ ירו חיילים 1945 בנובמבר 26- ב בריטיים על שיירת אזרחים יהודים, שעשתה את דרכה מקיבוץ עין החורש לגבעת חיים, במטרה לסייע לאנשי היישוב במאבקם במצור הבריטי על הקיבוץ. שמונה יהודים נהרגו באירוע. עמי בארי היה אז רק בן חמש. לפני כמה חודשים הוא הוציא לאור, בסיוע המועצה, את הספר “הרוח איתן״ המספר את סיפור האירוע, לאחר עבודת מחקר שנערכה כעשר שנים

עמי בארי מעולם לא עזב את עין החורש. הוא נולד וגדל בקיבוץ, התחנך ועבד בו והקים בו את משפחתו. היום הוא בן , אב לשלושה וסב לשישה, פנסיונר ועוסק בחקר, איסוף 81 וכתיבה של סיפורים על יישובי עמק חפר, ההיסטוריה שלהם וקורות התושבים והתושבות. “אני לא זוכר הרבה מאותו יום. הייתי ילד בן חמש ואני זוכר רק שהמטפלות בבית הילדים אמרו לנו להתחבא מתחת לחלונות כדי שהבריטים לא יראו אותנו. אבל האירוע הזה מלווה אותי במשך שנים. תמיד ניסיתי להבין מה בדיוק קרה שם. בשנים האחרונות הסקרנות הניעה אותי לחקור את האירוע. הלכתי לארכיונים, אספתי עדויות, איתרתי אנשים שהיו שם. מכול החומרים שאספתי הרכבתי את התמונה השלמה על מה שקרה״, הוא מספר. הסקרנות נובעת גם מכך שהאירוע נוגע לו אישית. “אימא שלי, קרולינה, הייתה דגלנית והיא הוכשרה לתקשר במורס בעזרת פנסים ודגלים למקרה שקו הטלפון בין הקיבוצים ינותק. ביום האירוע היא הייתה במגדל המים בעין החורש והיא קיבלה מהדגלנים בגבעת חיים את המסר ‘אמבולנס דחוף׳. מסר זה נתפס כאות קריאה לעזרה, והוא היה זה שהזניק את משתתפי המצעד לצאת לדרכם״, מספר עמי. ואולי האירוע המשיך לסקרן את עמי כל השנים הללו דווקא . “יעקב הגיע 17- בגלל אחד מההרוגים בו, יעקב אדטו בן ה לעין החורש שנתיים קודם לכן עם חברת הנוער הטורקית״, מספר עמי. “אימא שלי, שעלתה ארצה מבולגריה, ידעה לדינו,

עלי חפר 16