עלי חפר - גיליון 382 - יוני יולי 2021

העוגן זה החיים רותם: “כשהחלטנו שהגיע הזמן לעזוב את ירושלים היה ברור לנו שאנחנו עוברים להעוגן. יש לי פה הרבה משפחה ואני כל כך אוהבת את המקום הזה. עברנו לגור בבית שהיה של סבתא וסבא שלי, אז יש לי ממש זיכרונות ילדות מפה. עברנו לפה כשנעמי הייתה בת שנתיים וחצי ועומר נולד פה״. נטע: “אני התחברתי מהר מאוד לקיבוץ, והיה לי גם מאוד חשוב להיות מעורב ולתרום, ולכן התנדבתי ונבחרתי להיות נציג הקיבוץ במועצה. היום אני חבר במליאה ובכמה וכמה ועדות של המועצה. זה הכניס אותי מהר מאוד לעניינים ולימד אותי המון על החיים בעמק חפר ועל האתגרים שיש כאן״. רותם: “אנחנו מאוד מחוברים לחיים בקיבוץ כי ככה גם אנחנו גדלנו וזה מה שרצינו להעניק לילדים שלנו. הכול פה פתוח, עם המון מרחבים, טבע ותחושת ביטחון. אחרי הצהריים אנחנו בדרך כלל בחוץ, בגן שעשועים, קופצים לכלבו לקנות גלידה... נעמי מאוד חברותית ורוצה תמיד להיפגש עם חברים. זה גם מפתח את העצמאות של הילדים. נעמי הולכת לגן לבד או נוסעת על הקורקינט״. נטע: “זה גם ממש כיף שיש פה הרבה בני משפחה. המשפחה של דודה של רותם פה, עם הילדים והנכדים, וגם אחותה גרה פה עם משפחתה. זה גם נוח כי תמיד יש אל מי לפנות אם צריך עזרה״. רותם: “בשבתות אנחנו אוהבים לטייל, ללכת לבריכה ולהיפגש עם משפחה וחברים״. נטע: “פעם בחודש בערך אנחנו נוסעים להורים שלי בעין גדי ואז זה כבר נופש של כמה ימים, בגלל המרחק״. שני דורות, גננת אחת נטע: “אנחנו מודים על כך שזכינו לחנך את הילדים שלנו בקיבוץ. אנחנו עוד לא מכירים את בתי הספר, אבל יודעים שיש פה מסגרות חינוך איכותיות ומגוונות. עד עכשיו היו לנו חוויות מעולות מהגננת של נעמי. היא הייתה גם הגננת של רותם! זו גננת וצוות עם אהבה ואכפתיות גדולה, שרואה כל ילד וילדה ומעניקה אין סוף חום ואהבה. הילדים מקבלים פה מעטפת חמה מכל הכיוונים״. רכז חינוך ומרפאה בעיסוק רותם: “אני סיימתי תואר ראשון בריפוי בעיסוק ועבדתי כמרפאה בעיסוק בגנים ובבתי ספר בירושלים. היום אני עובדת בבית ספר שפרירים א׳ בגבעת חיים ובבית הספר שירת הלב במועצה אזורית לב השרון, וגם בטיפולים פרטיים במרכז שבילים בהעוגן״. נטע: “אני עובד היום במיזם חינוכי גדול שהוא שילוב בין חינוך פורמלי לחינוך בלתי פורמלי. אני מרכז את הפרויקט בירושלים אז אני נוסע הרבה״.

הריח של עמק חפר רותם: “עמק חפר בשבילי זה קודם כל הריח. תמיד כשהיינו מגיעים לפה מירושלים הייתי מריחה את הריח הזה ומחייכת. קשה לתאר אותו... זה שילוב של פרות, שדות, אבק וצמחייה. זה ריח שמזכיר לי את הילדות״. נטע: “אני מרגיש שעמק חפר היא המקום הנכון והטבעי עבורי, אפילו שלא גדלתי פה. בשבילי עמק חפר זה גם האנשים. יש פה אנשים טובים שכיף לפגוש, להכיר ולדבר איתם. אני גם ממש אוהב את זה שתמיד תפגוש בקיבוץ מישהו שאתה מכיר ותמיד יהיה על מה לדבר״. שליחות במועצה נטע: “התפקידים שלי במועצה הם שליחות עבורי, ואני ממש מוקיר תודה על השליחות הזו. היא ממלאה אותי ומרחיבה לי את הלב. אני נהנה להיות במוקד של עשייה, החלטות והשפעה על מה שקורה בעמק. אני מרגיש שזו זכות גדולה עבורי להיות שותף לכל כך הרבה מהלכים שקורים פה. אני אוהב את הניסיון המתמיד להתמודד עם האתגרים של המקום ולנסות לענות על הצרכים שעולים תוך כדי שימוש בחשיבה יצירתית. כשיש גם הצלחות ודברים קורים כמו שתכננו זה ממש מספק״. רותם: “אני תומכת בו ומעודדת אותו כי אני רואה כמה הוא נהנה מזה וכמה זה חשוב לו״. לנטוע כאן שורשים רותם: “אנחנו מקווים לנטוע פה שורשים ולהיות חלק אינטגרלי מהקיבוץ. אנחנו מרגישים שמצאנו כאן את המקום שלנו לכל החיים. השאיפה היא להרחיב את המשפחה ולבנות את ביתנו פה״. לכל כך הרבה מהלכים שקורים פה. אני אוהב את הניסיון המתמיד להתמודד עם האתגרים של המקום ולנסות לענות על הצרכים שעולים תוך כדי שימוש בחשיבה יצירתית" נטע: "התפקידים שלי במועצה הם שליחות עבורי. היא ממלאה אותי ומרחיבה לי את הלב. אני נהנה להיות במוקד של עשייה, החלטות והשפעה על מה שקורה בעמק. אני מרגיש שזו זכות גדולה עבורי להיות שותף

news@hefer.org.il אנא כתבו לאימייל: מעוניינים להשתתף במדור?

31

עלי חפר