עלי חפר - גיליון 383 - ספטמבר 2021

משפחה בעמק

// קיבוץ העוגן משפחת רונן צור דניאל צילום: | טלי אשחר גוטליב מאת:

מימין לשמאל: אריאל, יונתן, הכלבה ג'ני, שלי, איתן ושי

חנות עם אוזן קשבת שנה, קצת אחרי 11- שי: “פתחנו את החנות שלנו ‘חי טוב׳ לפני כ הלידה של הבכור שלנו, איתן. העסק נבנה לאט לאט, עם הרבה לקוחות שנמצאים איתנו מתחילת הדרך, ונשארו לאורך השנים, אפילו אחרי שהם שינו מקום מגורים והתרחקו מאיתנו. אנחנו עושים משלוחים בכל רחבי הארץ. גדלתי בחנות של אבא שלי אז ידעתי מה זה לנהל עסק, וגם עבדתי הרבה בשיווק. אני יודע לחשוב יצירתי. העסק נמצא כל הזמן בצמיחה ואנחנו מקבלים הרבה אהבה ופרגון בעמק חפר״. שלי: “בתקופת הקורונה המשכנו לעבוד כעסק חיוני, והרבה אנשים רצו לבוא אלינו כי הם היו זקוקים לאוזן קשבת ולאוורור מהבית. הרבה פעמים אנשים באים להתייעץ איתי ושופכים בפניי את הלב. אני תמיד מנסה לעזור. כל הרעיון שעומד מאחורי החנות הוא גם למכור מוצרים איכותיים אבל גם לדעת להתאים אותם לאנשים ולבעלי חיים ולהציע להם בדיוק את מה שהם צריכים ולא מעבר לכך. אני באה לחנות מתוך האהבה שלי לבעלי חיים ולבני אדם, ותמיד אנסה לעזור לשניהם. שי

חיידק האהבה לבעלי חיים שלי: “נולדתי וגדלתי בהעוגן. בתיכון למדתי ברמות חפר. אחרי הצבא עברתי לתל אביב ולמדתי סוציולוגיה אנתרופולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. עשיתי גם תואר שני בגאוגרפיה. במהלך הלימודים עבדתי כנציגת שירות באורנג׳, ושם הכרתי את שי. גרנו ביחד בתל אביב. אני עבדתי בחברה לשירותי מדידה ולשי היה בית קפה. אחרי כמה שנים התחתנו, ולפני ההחלטה לעשות ילדים יצאנו מהעיר ועברנו לקיבוץ. המעבר לקיבוץ פתח בפנינו את האפשרות להגשים חלום ולפתוח חנות לציוד לבעלי חיים. אני גדלתי כל החיים עם בעלי חיים והתנדבתי בעמותות למען בעלי חיים. כל חיי סבבו סביב גידול כלבים״. שי: “נולדתי וגדלתי בחולון. אחרי הצבא עברתי לתל אביב ולמדתי ממשל בבינתחומי. אחרי התואר פתחתי בית קפה ועסקתי בתחום המזון. לא גדלתי עם בעלי חיים אבל נדבקתי משלי בחיידק האהבה לכלבים. תמיד היו לנו כלבים. גם בדירות בתל אביב״.

עלי חפר 30