עלי חפר - גיליון 384 - אוקטובר 2021

רוני טל, ממקימי הגינה הקהילתית במשמר השרון: “במקביל לצמיחת הגינה יזמנו פעילויות קהילתיות שהתקיימו בה, כמו הוצאת תפוחי אדמה, קטיף תירסים והקמת פינת מדורה כחלק מפרויקט שנת מצווה״

“למדנו איך לעבוד בגינה תוך כדי ניסוי וטעיה, ונעזרנו רבות גם בקבוצות ווטסאפ של גינות קהילתיות שפתח משרד החקלאות במטרה ליצור שיתוף מידע. אני מאוד מתחברת לרעיון של הגינה: ריאה ירוקה במרכז היישוב אשר מייצרת מפגשים קהילתיים ומצמיחה ירקות אורגניים טריים בעונתם. העבודה בגינה היא ממש טיפול נפשי. היא מרגיעה ומהנה מאוד, היא מלמדת אותנו על השתנות ועונתיות והיא מעודדת חינוך סביבתי״, מפרטת אסנת. “החזון שלי הוא שבכל יישובי העמק תהיה גינה קהילתית, ואז יהיה אפשר גם לעשות נטוורקינג סביב הגינות, לשתף מידע, להתייעץ ולתרום ירקות ופירות זה לזה״. “הגינה כפלטפורמה ליצירת חיבורים״ גם חברי קיבוץ משמר השרון בחרו להשתמש בכספי המענק של המועצה למען הקמת גינה קהילתית בקיבוץ. מי שהקימו את הגינה הם חברי הקיבוץ רוני טל, נבו נאמן, עופר הלפרין ועוז בר יוסף. החלוקה בתוך הצוות ברורה; נבו ועופר על הצד האגרונומי, עוז בצד התפעולי ורוני על קשרי הקהילה - וזה עובד מצוין. “עונת החורף הראשונה הייתה מוצלחת מאוד״, מספרת רוני. “במקביל לצמיחת הגינה יזמנו פעילויות קהילתיות שהתקיימו בה, כמו הוצאת תפוחי אדמה, קטיף תירסים והקמת פינת מדורה כחלק מפרויקט שנת מצווה. אנחנו מפיצים לכולם את ה׳גינתון׳, שבו אנחנו מעדכנים על כל מה שנעשה בגינה, מה זמין לקטיף ומה התוכניות לעתיד״, מפרטת רוני. “המודל שבחרנו להשתמש בו להקמת הגינה שלנו הוא מודל הגינה המשותפת״, מסביר עוז. “לפי המודל הזה כולם מעבדים את שטח הגינה ביחד ולא כל משפחה את חלקתה. לכן התוצרת היא משותפת וכל אחד מהתושבים יכול לקטוף מתי שהוא רוצה. הגינה המשותפת מלווה באירועי שיא לאורך השנה, שבהם מכינים את הגינה למעבר בין העונות ולשתילת ירקות עונתיים. השתילה נעשית במחזוריות כדי לקבל תוצרת לאורך כל השנה״, הוא מסביר. בימים אלו מתקיים פרויקט הקמת גינות קהילתיות במספר יישובים בעמק, ביניהם יישובי גוש חי״ה, אביחיל, עולותיים, חניאל ובורגתה. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של מחלקת הנוער במועצה ותנועת הנוער השומר החדש. אורי דרך מגבעת חיים מאוחד, רכז חוות קהילתיות של השומר החדש, מספר על הפרויקט: “זהו מיזם חינוכי שמטרתו העיקרית היא לחבר את בני הנוער לעבודות האדמה. הפרויקט משמש כפלטפורמה חינוכית לייצור תכנים נוספים. אנחנו מעדיפים לקרוא לגינות ‘חוות׳ כדי להדגיש את הקשר בין חווה לחוויה. מטרת העל של החוות שיוקמו ביישובים היא לייצר חיבור בין כל קהילה לאדמה שלה. אמנם הנוער הוא הכוח המניע של החוות, אבל החוות שייכות לכל הקהילה ויש בהן מקום לכל שכבות הגילים״. ערוגות הנוער

צילום: עינת להב | הגינה הקהילתית בחגלה

היישובים שהצטרפו לפרויקט כבר הקצו את השטחים המתאימים להקמת החוות. בני הנוער שלוקחים חלק בפרויקט עוברים הדרכות מתאימות המועברות על ידי התנועה החדשה ועל ידי מחלקת הנוער. במקביל מונו בכל יישוב נאמני חווה שיסייעו לבני הנוער בהקמת החוות ויהיו אחראיים עליהן. בקרוב יערכו ימי שיא ביישובים, ימים המכונים “מאפס למאה״, שבהם מתגייסים בני נוער רבים מקומונות שכנות כדי להקים את החווה היישובית בחצי יום עבודה. בימים אלו מעבדים את השטח, מכינים ערוגות, מקימים מערכות השקיה, שותלים ומעצבים את החווה. כל פרויקט הקמה מתוקצב על ידי המועצה והיישובים עצמם.

עלי חפר 15