עלי חפר - גיליון 384 - אוקטובר 2021

12 והייתי עושה לכולם פעילויות יצירה. כשיהיו גם פה ילדים עם גואש על הידיים אני אדע שהתאקלמנו״. שנה חוג 20 אורי: ״לאימא של ליהי, ענת שמאי, היה במשך יצירה מצליח פה, אז גם אנחנו וגם הילדים מחוברים לעולם הזה. בבית של ההורים שלה יש גם סטודיו לקדרות, אז יש לילדים גם את האפשרות הזו קרוב לבית עכשיו". ליהי: “רק כשעברנו לפה הבנתי שיש משהו בתוכי שתמיד נשאר עמק חפרי. זה משהו בזהות שמחבר אותי למקום נקי ובסיסי. מה שחסר לנו עכשיו זה רק ההתבססות הקהילתית. מקבלים אותנו פה מאוד יפה אבל ייקח לנו עוד קצת זמן עד שנרגיש חלק מהקהילה ועד שנכיר פה את הכל״ הזהות העמק חפרית אורי: ״עמק חפר בשבילי זה מרחב וחזרה לשורשים״. ליהי: “רק כשעברנו לפה הבנתי שיש משהו בתוכי שתמיד נשאר עמק חפרי. זה משהו בזהות שמחבר אותי למקום נקי ובסיסי״. אורי: “היום לעבור ממרכז תל אביב לעמק חפר זה כבר לא קיצוני. ביום שישי בבוקר ישבנו פה לקפה בעגלה בחופית והיינו מאוד מרוצים מזה שיש לנו בית קפה איכותי עם נוף משגע ממש ליד הבית״. ליהי: “מה שחסר לנו עכשיו זה רק ההתבססות הקהילתית. מקבלים אותנו פה מאוד יפה אבל ייקח לנו עוד קצת זמן עד שנרגיש חלק מהקהילה ועד שנכיר פה את הכל״. אורי: “אנחנו לא עושים תוכניות אסטרטגיות לשנים קדימה אבל בגדול הכוונה שלנו היא להשתקע פה. אני מרגיש שהעמק הוא חממה. הוא מרחב גידול מאוד פתוח, איכותי, מאפשר ותומך, ומצד שני לפעמים זה טוב מדי כי גדלים בתוך בועה. אחד האתגרים שאני מנסה לחשוב עליהם לטווח הרחוק הוא איך אנחנו חושפים את הילדים לעוד דברים ולעוד חלקים במדינה כדי שלא יגדלו בתוך בועה״.

תושבים חוזרים שנים. אהבנו מאוד 10 ליהי: “גרנו במרכז תל אביב במשך את האזור שלנו, רחוב צייטלין ושכונת דובנוב. הייתה שם ממש קהילה והיו לנו ולילדים הרבה חברים. הקורונה היוותה נקודת מפנה כי היה לנו קשוח מאוד בדירה הקטנה בתל אביב וברחנו הרבה לבתים של ההורים כאן בעמק. החלטנו שאנחנו עוזבים את תל אביב וחוזרים לעמק. באוגוסט נכנסנו לבית בשכירות בבית חרות, במרחק ארבעה בתים מבית הוריי. זה כיף לחזור הביתה וכיף שיש פתאום מקום ומרחבים״. אורי: “המשרד שלי הוא בירושלים אז אני נוסע הרבה. אני יוצא מוקדם בבוקר וחוזר בשעות הערב. זה לא קל אבל אנחנו מאוד שמחים שעברנו. כיף וטוב לנו פה. אנחנו פוגשים הרבה חברים מהעבר ומרגישים שהגענו הביתה״. ליהי: “עכשיו אנחנו בתקופת הסתגלות. למרות שאנחנו בדרך כלל כבר 40 מפה במקור הכל חדש לנו עכשיו. בגיל יש לך מעגל חברים קבוע וגם הרגלים קבועים, ועם המעבר עכשיו אנחנו בונים את הכל מחדש. יש קשיים, גם לנו וגם לילדים, אבל אנחנו יודעים שעוד כמה חודשים כולנו נסתגל. אני יכולה כבר לראות את השינוי אצל הילדים - כל התנועה שלהם במרחב היא חופשית יותר״. אורי: “יום אחרי שעברנו לפה חלינו כולנו בקורונה. מזל גדול שהיינו בבידוד פה ולא בתל אביב. בסוף הקיץ סיימנו עם הבידודים והילדים הלכו לקייטנה שהייתה ביישוב והתחילו להכיר חברים חדשים. יובל התחילה את כיתה ד׳ בבית הספר ‘סימני דרך׳ במעברות והיא מאוד מרוצה. מתן לומד בכיתה ב׳ בוויתקין והוא נקלט יפה ועומר בגן חובה בוויתקין״. טיולים, יצירה ומוזיקה אורי: “אני בתקופה אינטנסיבית מאוד בחיים, עם התפקיד החדש שלי כמנכ״ל, אז אין לי הרבה זמן פנוי, אבל בסופי שבוע אנחנו אוהבים לטייל. יש לנו קבוצת טיולים קבועה עם עוד משפחות ומדריך. אני אוהב מוזיקה ומנגן על פסנתר כשאני יכול. מתן ניגן על תופים בתל אביב ואולי יחזור לכך גם פה. יובל אוהבת מאוד ספורט. היא התחילה עכשיו חוג אתלטיקה בהדסה נעורים והיא ממש מתלהבת. יש פה הרגשה שיש המון אופציות מבחינת פעילויות ספורט״. ליהי: “אני אוהבת בעיקר פעילויות יצירה. בתל אביב אמנם הייתה לנו דירה קטנה אבל היו בה הרבה פעמים מלא ילדים

news@hefer.org.il אנא כתבו לאימייל: מעוניינים להשתתף במדור?

עלי חפר 31