עלי חפר - גיליון 385 - דצמבר 2021

משפחה בעמק

טלי אשחר גוטליב מאת: // יד חנה משפחת ביגר

מימין לשמאל: אסף, דביר, יפית, זוהר, אילון

בזכות הקומזיץ יפית: “נולדתי וגדלתי בנתניה. בכיתה ח׳ עברנו לחדרה ושם סיימתי את התיכון. שירתי בחיל האוויר בתפקיד מטיסה - זו שמתווכת בין הטכני לטייסים. אחרי הצבא עשיתי תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים במכללה בנתניה. בתקופת הלימודים הכרתי את אסף - כשהייתי בקומזיץ עם חברים מהצבא, דרך חבר משותף של שנינו. היום אני עובדת כמנהלת פרויקטים בתחום הרגולציה בבנק לאומי בתל אביב״. אסף: “נולדתי בתל אביב, עברנו לחיפה ומשם לנתניה, שם סיימתי את התיכון. שירתי בחיל הים כמכשירן טילים. אחרי הצבא התחלתי לעבוד מיד. ניהלתי מעבדת סלולר גדולה במשך עשר שנים ואחר כך פתחתי עסק עצמאי ליבוא חלקי חילוף וצורפות מהמזרח. לפני שבע שנים פתחתי עסק נוסף - סטודיו לצילום. תמיד אהבתי לצלם. אחרי שעשיתי קורס צילום הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, ואז התחלתי לשלב גם את הצילום בחיים המקצועיים. אני מצלם בעיקר צילומי משפחות, צילומי ילדים, אירועים קטנים ובוקים לבת ובר מצווה". בגלל האווירה אסף: “הגענו לעמק ממש במקרה. גרנו בקריית השרון בנתניה והתחלנו לחפש בית באזור. מתווך דירות שאני מכיר פרסם בית ביד חנה ואני באתי לראות, בלי להגיד ליפית אפילו. אהבתי את הבית, הבאתי את יפית וזהו, החלטנו לקנות. רק

אחר כך עשינו תחקיר על היישוב ועל האזור״. יפית: “ברגע שנכנסנו בשער של היישוב הרגשתי שמשהו מרגיע אותי. משהו בווייב של המקום שהכניס אותי למוד רגוע. עבדתי אז בשעות מוטרפות בתל אביב ומה שקנה אותי מייד זה השקט וההתנתקות מהבלגן של העיר. זו הרגשה שהשלווה עוטפת אותך והמרוץ נעצר״. קליטה מהירה אסף: “נקלטנו פה ממש מהר, בעיקר בזכות התמיכה שמסביב. קיבלו אותנו מאוד יפה ועזרו לנו בכל מה שהיינו צריכים. הבנים שלנו הכירו מייד חברים בגילם. גם אנחנו הכרנו פה חברים לחיים, שהם הרבה מעבר לשכנים. היום אני מרגיש כאילו חייתי פה תמיד, כאילו נולדתי וגדלתי פה״. יפית: “מייד אחרי שעברנו לכאן הצטרפתי לוועדת תרבות. מהר מאוד הפכתי ליו״ר הוועדה. ממש אהבתי להפיק את כל האירועים ולגרום לאנשים להרגיש טוב וליהנות. אחרי שלוש שנים בתפקיד הרגשתי שאני רוצה לתרום גם במקומות אחרים ועברתי לוועדת הנוער. אני מאוד מחוברת לבני נוער. אפילו הלכתי ללמוד אימון באדלר מתוך מטרה לאמן בני נוער בעתיד. אני גם מתנדבת כמנטורית לרכזים ומנהלים בעמותת "אחריי", עמותה שמעודדת בני נוער לקחת אחריות על עצמם ועל סביבתם. יש בה מדריכים ואנשי צוות מחויבים ומסורים שיוצרים עם בני הנוער משפחה ישראלית גדולה וחדורה בתחושת אחריות חברתית.

עלי חפר 30