עלי חפר - גיליון 386 - ינואר 2022

הצילום ככלי העצמה המתגורר עם משפחתו 25 הכירו את יקיר לביא חובב , צעיר בן בבת חפר. יקיר מצליח לבטא את מחשבותיו ורגשותיו באמצעות תחביבו העיקרי - צילום, והוא רואה בכך כלי להעצמה ולפיתוח אישי. מה הטריגר שגרם לך להתחיל לעסוק ביצירה ובאומנות? “המשפחה שלי מורכבת מאנשים כישרוניים, כל אחד והתחום שלו, אם זה מוזיקה, ציור, או במקרה שלי - צילום, כך שהאומנות תמיד הייתה קיימת בסביבתי. מי שהאומנות בוערת בו יודע שהיא תמיד נמצאת שם, אבל יש תקופות בחיים שבהן היא הופכת להיות ממש צורך. אני מתכוון לזמנים טובים ומאושרים שבהם היצירה מתפרצת החוצה, וגם לזמנים היותר מורכבים ומאתגרים, שבהם האומנות הופכת להיות עוגן ומשענת כדי לשמור על איזון. לצערי יש לי ניסיון גם בזמנים כואבים. ממש לפני שנה איבדנו את האחיין האהוב שלי בתאונת דרכים. זו הייתה, ועדיין, תקופה לא פשוטה לכל המשפחה וכל אחד מוצא את הדרך שלו להתמודד ולפרוק. אומנות ויצירה יכולים ממש להציל בתקופה קשה כזו״. האם אתה מרגיש שתקופת הקורונה השפיעה עליך? “בוודאי, בתקופה של הסגרים וחוסר הוודאות הרגשתי שהמוזיקה והצילום מעסיקים אותי ומעניקים נותנים לי שלוות נפש. בהתחלה צילמתי במצלמה של הטלפון הנייד והעליתי לרשתות החברתיות. אחותי, ששמה לב שהצילום עושה לי טוב ושיש עם מה לעבוד, קנתה לי מצלמה מקצועית, ומאז אני צמוד אליה״. מה מיוחד בתמונות שאתה מצלם? “חשוב לי מאוד שלתמונות שאני מצלם יהיה מסר ולכן אני מחבר לכל תמונה פתגם, פסוק מהתנ״ך או שיר קצר, שהמתבונן יוכל להבין מה ניסיתי להעביר. אני אוהב לצלם מה שאני מרגיש שיש לו אמירה, החל מעצמים דוממים דרך טבע וכלה באנשים. מבעד לעדשת המצלמה אני מתחבר לאירועים או אנשים ומרגיש שההתבוננות מועצמת״. מישהו עזר לך להבין מאיפה נובע הצורך שלך לצלם? “לפני כשנה פגשתי את אבי אביטל, אדם שהפך להיות משמעותי עבורי כיוון שהרגשתי שהוא באמת מתעניין בי ורואה מעבר לדברים שאני בוחר להציג לפניו. אבי, בתפקידו כעו״ס צעירים במועצה, ידע לשאול את השאלות הנכונות ולגרום לי להבין שאני לא מצלם ללא סיבה, אלא שהצילום נובע מהרצון שלי להביע את עצמי וכי האומנות היא חלק מתהליך הריפוי של הכאב הגדול שהגיע אלינו בשנה שעברה. כשעוברים משבר כזה או אחר חשוב מאד לדעת לבקש עזרה או אוזן קשבת. כחלק מהתהליך הטיפולי שאני עושה עם אבי, אני עובד על

תערוכה שאני מתכוון להציג בעמק. אני מרגיש שבחירת התמונות והמלל הנלווה אליהן מעצימות ומעלות את הביטחון האישי והמקצועי שלי כצלם ויכולות להוות השראה לעוד אנשים. בנוסף, החלטתי ללמוד מוזיקה באופן מקצועי והיום אני סטודנט בבית הספר למוזיקה “מזמור״ במכללת וושינגטון. אתה מאמין שתמשיך בדרך האומנותית ותפתח אותה באופן מקצועי? “בהחלט! תמיד היה לי ברור שהאומנות היא חלק בלתי נפרד ממי שאני ושאעסוק ביצירה באופן כזה או אחר, רק שלפעמים צריך את האדם הנכון שיעזור לכוון את המחשבה לעשייה בפועל, ובאמת אבי היה שם בשבילי, עזר לי למקד את העשייה שלי ולתכנן את העתיד המקצועי שלי, ואני מתכנן לסיים את הלימודים ולחלוק את המוזיקה והאומנות שלי עם כמה שיותר אנשים, בנוסף כמובן לתערוכת הצילומים המתוכננת״.

הַשְׁקֵט שֶׁלִּפְנֵי הַהַקְשָׁבָה הַהַקְשָׁבָה שֶׁלִּפְנֵי הַהֲכָלָה הַהֲכָלָה שלִֶפְנֵי הַקַּבָּלָה הַקַּבָּלָה שֶׁלִּפְנֵי הָאַהֲבָה הָאַהֲבָה שֶׁהִיא מְקוֹר הָאֱמֶת גִּלּוּי הָעוֹלָמוֹת נוֹצֵר מִדַּקָּה אַחַת שֶׁל שְׁתִיקָה

צילום: יקיר לביא חובב אבי אביטל הוא עובד סוציאלי באגף הרווחה והשירותים החברתיים במועצה ומוביל את תוכנית “יתד״ המיועדת . התוכנית כוללת ליווי אישי 18-26 לצעירות.ים בגילאי בהתמודדות עם מצבי משבר, חסמים אישיים, משפחתיים וחברתיים, עזרה בהשלמת השכלה, רכישת מקצוע, סיוע בקבלת מלגות, הכוונה לאבחון תעסוקתי, מתן כלים לעצמאות כלכלית וכל הנדרש לבניית חיים בוגרים עצמאיים כאשר לא קיים עורף משפחתי איתן.

09-8981595

לעו״ס צעירים ותוכנית יתד, אבי אביטל

עלי חפר 25