עלי חפר - גיליון 388 - אפריל 2022

משפחה בעמק

אהבת נעוריי עידן: “נולדתי בקיבוץ תובל שבצפון ועברתי עם המשפחה לאשקלון כשהייתי ביסודי. בחטיבה למדתי בבית ספר לאומנויות. שם הכרתי את מיכל״. מיכל: “גדלתי באשקלון. למדתי במגמת תיאטרון, ובגלל שבית הספר היה מאוד קטן איחדו אותנו עם כיתה ז׳ בשיעורי המגמה - וככה הכרתי את עידן״. עידן: “במהלך החטיבה והתיכון היינו חברים טובים והיינו איש סודו זה של זו. הצבא קצת הרחיק בינינו. כשהשתחררתי יצאתי לטיול הגדול בחו״ל. היינו בקשר טלפוני וחיכיתי לשיחות שלנו״. הקדמתי קצת את החזרה שלי ותכננתי להפתיע את מיכל, אבל אימא שלי סיפרה למיכל שאני חוזר ובמקביל מיכל תכננה להפתיע אותי עם החזרה. בסופו של דבר יצא שיום אחרי שחזרתי מיכל עברה לידי ברחוב עם האוטו - בדיוק אחרי שהיא קנתה לי את העוגה שאיתה תכננה להפתיע אותי. עצרנו ברחוב וצחקנו על הניסיון להפתיע אחד את השנייה. בתקופה הזו מיכל בדיוק עברה לתל אביב ואני זוכר שהגעתי אליה לדירה, דיברנו והגענו להבנה משותפת שאולי יש בינינו משהו מעבר לקשר החברי שלנו... ומאז הכול היסטוריה״. מיכל: “אני בדיוק התחלתי לעבוד אז כדיילת אוויר, רציתי לטייל, לא חיפשתי זוגיות בתקופה הזו, אבל בלב זה תמיד שנים ביחד״. 12 היה עידן. מאז אנחנו טלי אשחר גוטליב מאת: // חניאל משפחת לב זריהן

מימין לשמאל: דניאלה, עידן, מיכל, יובל והכלבה בלה

מעברים - בארץ ובעולם עידן: “בשלב הזה מיכל הייתה כבר אחרי תואר בעבודה סוציאלית ואני רק התחלתי ללמוד חינוך וכלכלה בתל חי. אחרי שנה של זוגיות מרחוק מיכל עברה לגור איתי בצפון. גרנו בגליל העליון כשנתיים עד שסיימתי את התואר. אחרי כן יצאנו לטיול של ארבעה חודשים בדרום אמריקה, טיול מדהים שחיזק את הקשר שלנו. אחרי הטיול גרנו כשנה בכפר סילבר - כפר נוער ליד אשקלון - אני הייתי מדריך שם ומיכל הייתה עו״סית בצופייה - מעון סגור לנערות. אחרי כן גרנו עוד שלוש שנים באשקלון״. מיכל: “בתקופה הזו עשיתי תואר שני בעבודה סוציאלית עם התמחות בניהול עמותות, ועידן עשה תואר שני במנהל עסקים במגמת מנהיגות חברתית. יצאנו כל 2017- נולד יובל, הבן הבכור שלנו. ב 2016- ב המשפחה, עם בלה הכלבה, לשליחות של הסוכנות היהודית בבולטימור, לתקופה של כשנתיים. הייתי בתחילת ההיריון, והבת שלנו, דניאלה, נולדה בארצות הברית. הייתה לנו חוויה מרתקת ומדהימה ושמחנו על ההזדמנות המיוחדת הזו. במהלך השהות בארצות הברית אבא שלי נפטר במפתיע מתסחיף ריאה. זה טרף את כל הקלפים. אחרי כשנה ארזנו את עצמנו וחזרנו ארצה כדי להיות עם אימא שלי כי רצינו לעטוף אותה בתקופה הקשה הזו״.

עלי חפר 30